שאלה: מה מברכים על לחם מטוגן?
תשובה: על לחם מטוגן אם טוגן יותר מכזית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ, אמנם אם טוגן פחות מכזית מברכים עליו בורא מיני.
מקורות:
בגמ’ בברכות (לז:) מבואר שעל חביצא [סוג פת] אם אין בו כזית מברך בורא מיני מזונות. אך אם יש תואר לחם מברך המוציא אף על פי שאין בו כזית. ואם אין תואר לחם מברך מזונות, אך גם באופן זה אם יש בו כזית מברך המוציא לחם מן הארץ.
ולרש”י תואר לחם נחשב שלא נימוח הלחם לגמרי. ואם נימוח לגמרי אין בו כבר תואר לחם [אא”כ יש כזית ראה לז. ברש”י ובמרדכי]. מה שאין כן לפירוש התוספות בחביצא לחם בלא בישול בעינן דווקא שיהיה ניכר ממש, אך כל שהפסיד קצת את הלחם כבר לא יהיה נחשב תאר לחם לפת, ומשום הכי אם בישל הפת ואין כזית, אף על גב שיש קצת תאר לחם מהני ולא צריך שיהא נימוח לגמרי ויברך מזונות וכן הוא דעת השו”ע כאן. כן פירש המג”א (ס”ק כח).
ונחלקו בביאר דברי הגמ’ לפי שיטת רש”י שהלכה כרב ששת שאם יש כזית מברך המוציא ואם אין כזית כל שיש תואר לחם מברך המוציא ואם אין תואר לחם מברך מזונות.
אמנם לדעת התוס’ שם חביצא שאמרו היינו פירורי לחם שמדבק במרק וכו’ ואם יש בו כזית מברך המוציא ואם אין כזית כאשר אין תואר לחם מברך מזונות ואם יש תואר לחם מברך המוציא אבל מדבריו משמע שאם מבשל פחות מכזית אף שיש תואר לחם מברך מזונות.
ושם מבואר בראשונים שטיגון חשיב בישול [ואולי יש לחלק בין בשר וחלב לברכה ודו”ק].
ומרן השו”ע פסק שאם בישל לחם שמשקלו כזית ברכתו המוציא ואם אין משקלו כזית ברכתו מזונות ושם המג”א ביאר שכל מה שאמרו לברך המוציא היינו שמתחלתו ועד סופו היה בו כזית וכ”פ המשנ”ב והאחרונים.
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
