שאלה: אדם שראה את חברו פוגע ברכב שכנו האם מחוייב ע”פ ההלכה לדווח לשכנו  או שיש חשש מלשון הרע?

בבוקר חורפי הביטה רבקה מחלונה ורואה כי האורח של ראובן השכן הגר בדירה מתחתיה פגע ברכבו של יוסי. לתדהמתה של רבקה הבחינה כי האורח נס על נפשו במהירות ללא השארת פרטים מזהים, וכעת שואלת רבקה, האם מחוייבת לספר ליוסי השכן, על זהות הפוגע או שיש לחשוש מלשון הרע ?

תשובה: מוטל עליו לפנות לאורח הפוגע ולומר לו כי היו עדים לארוע וכי מומלץ לו להניח מעטפה עם הסכום המגיע על פי דין תורה ולהשיב לשכן על הנזק שאירע.

באם יוסי השכן ינהג על פי דין תורה ולא יתבע מעבר לנזק המחוייב על פי דין תורה, הרי שרבקה מחוייבת לדווח ליוסי השכן על זהות הפוגע.

במידה ויוסי יפנה לערכאות ויתבע מעבר לנזק  שמגיע לו על פי דין תורה, אין לרבקה לדווח ליוסי השכן על הנזק.

במקביל מוטל עליה לפנות לאורח הפוגע ולומר לו כי היו עדים לארוע וכי מומלץ לו להניח מעטפה עם הסכום המגיע על פי דין תורה ולהשיב ליוסי השכן על הנזק שאירע.

מקורות:

דין השבת אבידה כלול בו גם מניעת נזק מחבירו.

בגמרא בבא מציעא דף לא עמוד א

אבידת קרקע גם כן חייב להשיב, שאם ראה מים באים לשטוף שדה חבירו חייב לגדור בפניהם כדי להציל. ראה מים ששוטפין ובאין – הרי זה גודר בפניהם. אמר רבא: לכל אבידת אחיך – לרבות אבידת קרקע.

וכן פסק בשולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רנט סעיף ט

אבידת קרקע גם כן חייב להשיב, שאם ראה מים באים לשטוף שדה חבירו חייב לגדור בפניהם כדי להציל.

נמצינו למידים שהשבת אבידה האמורה בתורה אינה בדווקא להחזיר חפץ אבוד, אלא למידין מזה שידאג גם כן להציל חפץ מאבדון וכדומה ואפילו הצלת קרקע, וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן רנט

וכן פסק הערוך השולחן בסימן רנט סעיף יז שהוא הדין בכל דבר שנפסד

“כתיב לכל אבידת אחיך ודרשו חז”ל [בבא מציעא ל”א א] לרבות אבידת קרקע שחייב להשיב ג”כ כגון שראה שטף מים באים לשדה חבירו חייב לגדור בפניהם כדי להציל, וכן בכל עניני הפסד שיכול להיות אצל חבירו וביכלתו למנוע ההיזק חייב למנוע, ואם לא עשה כן עובר בעשה דהשב תשיבם ובלא תעשה דלא תוכל להתעלם:

ואף שנראה שיש לחייב את רבקה לדווח ליוסי שכנה על “האורח” שפגע ברכבו, מכל מקום יש לחשוש מזה משני סיבות.

א. באם אותו יוסי השכן יפנה לערכאות ויחייבו אותו על פי עדותה של רבקה שתחוייב לבוא ולהעיד שאולי לא יחייבו כדין תורותינו הקדושה אלא על פי עד אחד, ואשה שהיא פסולה להעיד.

ב. כמו כן יש לברר היות ועל פי דין תורה יש לחייב את שומת הנזק שהוא תיקון הנזק לפי ראות עיני הדיין שבתיקון מסוים הושלם הנזק ולא כמו שפוסקים בבתי המשפט שיש לחייב תשלום מלא לפי מוסך מורשה וכדומה.

ראיה שאם יהיה נזק יותר מהגיע על פי דין אין להעיד

בשולחן ערוך בחושן משפט סימן כח סעיף ג

אם עובד כוכבים תובע לישראלעלל חוב שהלוהו, ויש ישראל יודע עדות לעובד כוכבים נגד ישראל, ואין עד אלא הוא, והעובד כוכבים תובעו שיעיד לו במקום שדיני העובדי כוכבים לחייב ממון ע”פ עד אחד, אסור להעיד לו; ואם העיד, מנדין אותו.

ומבואר שבמקום שיש חשש שינזק החייב יותר מכדי חובו או שיוציאו ממון שבדין תורה לא היו מוציאים, אף שכך האמת המעיד עדות לחבירו שיוציאו ממון שלא כדין אין לו להעיד, ואין הבדל בזה בין יהודי לגוי, שהרי המדובר שתובעו הגוי ואם אכן יש עד נוסף עם היהודי, רשאים השניים להעיד לגוי, וכל סיבת האיסור הוא היות ויוציאו ממון שלא כדין על פי עד אחד, ואם כן אין סברא לחלק בין יהודי לגוי בזה.

ויעוין בחתם סופר הובא בפתחי תשובה סימן כח אות יג

שכתב שאם על פי עדותו שהעיד בערכאות במקום שיש חשש שיוציאו יותר משומת דין תורה, על המעיד לישא בתוצאות ומחויב לשלם ליהודי שניזוק.

במקרים שישנם חששות אלו, יש לרבקה השכנה לפנות ישירות לאורח הפוגע בכדי שהלה יניח לו מעטפה על פי שומת בית הדין על הנזק שנעשה, מבלי שיוסי השכן יידע ובכך למנוע תשלום מעבר לנזק המחוייב על פי דין תורה.

באם השכן יוסי הינו איש כשר שיפעל על פי דיני התורה, הרי שאשה זו צריכה לדווח ליוסי השכן בכדי שיוכל לברר על פי דין תורה בכדי שיוכל לקבל את המגיע לו על פי דין.

ואף שאין האשה כשרה לעדות זו, מכל מקום על פי עדותה אם יכפור הפוגע, יערכו  בדיקה על ידי בוחן תנועה,   שיבדוק על פי הממצאים, ואם אכן האורח פגע ברכב של  יוסי, באופן שיש לחייב על פי דין תורה הרי שיש לאשה זו חובה לדווח ליוסי השכן.

דינים העולים

א. הרואה נזק שראובן הזיק לשמעון ומכיר בשמעון שנוהג על פי דין תורה, מחוייב הרואה לדווח על הנזק לראובן מדין השבת אבידה.

ב. כשאנו יודעים שראובן יתבע שלא בדין תורה ויוציאו משמעון יותר משחייב לו, אסור לדווח לשמעון.

ג. אף אם יוציאו בבית משפט את סכום הממון המגיע לשמעון על פי דין תורה, אך אמנם בהסתמך על ראיות שאינן מספקות על פי דין תורתינו, גם בזה אסור לדווח לשמעון.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*