שאלה: ראובן המתגורר בירושלים הלך להתארח אצל גיסו מליל י”ד של ימי הפורים ובמוצאי הפורים  של י”ד חוזר לביתו לט”ו האם מחויב לנהוג שוב את ימי הפורים

תשובה: יש לו לקיים את מצוות ימי הפורים אף ביום ט”ו אך לא יברך על קריאת המגילה.

מקורות

בגמ’ מגילה (דף יט עמוד א)

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר,  אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו,  ואם לאו – קורא עמהן.

ובריטב”א על הגמ’  שם מבואר

ובן כרך שהלך שם ונתעכב שם עד   בוקר של י”ד שקורא עמהם בי”ד’  אם חזר למקומו בליל ט”ו חוזר וקורא עמהם, שאע”פ שנתחייב כבר עם בני העיר שהלך שם הרי חזר ונתחייב עם בני הכרך, וגדולה מזו אמרו בירושלמי דבן עיר שעקר דירתו לכרך ליל ט”ו נתחייב כאן וכאן וכש”כ זה שעיקר דירתו היה בכרך ולא היה בעיר אלא גר ופרזי בן יומו, וזה ברור ושלא כדברי התוס’, ‘

וכן בכף החיים הביא לדברי הרמ”ע מפאנו שכתב בס’ אלפסי זוטא

“מסקנא דשמעתא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור בליל י”ד אפי’ אחר חצות ונתעכב ולא חזר קורא בט”ו כאנשי מקומו, דכיון שלא נתחיוב בקריאתה בעיר בלילה אף ביומו אינו פרוז אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י”ד אף על פי שעתיד לחזור ביום, הנה משיאיר מזרח ביום י”ד יהיה פרוז יומו ולילו עמו למפרע לפיכך קורא עמהם לילה ויום. ואם הלך אחר כך לכרך חוזר וקורא כמותם ומברך עליה כאן וכאן,

ואמנם בכף החיים הוסיף וכתב שלפי מה שביאר הירושלמי והביאו  (הגר”א שם)  שבן כרך שקרא את המגילה בי”ד יצא ידי חובה בדיעבד, נראה שאין לו לברך שוב אחר שיצא בדיעבד שקרא ביום י”ד,  ומסקנת הכף החיים    שיש לקרוא את המגילה ביום ט”ו בלא ברכה ואם אפשר יש לשמוע הברכה מאחרים.

ובפרמ”ג (סי’ תרפ”ח מ”ז סוף סק”ו( מבואר דבן עיר שהיה בתחלת י”ד בכרך ולא היה בדעתו להתעכב שם גם בט”ו’ שדינו כבן עיר וחייב לקרוא בי”ד’ מ”מ אם אח”כ נתעכב שם גם בט”ו’ לדעת רש”י שפיר חוזר וקורא גם בט”ו אע”פ שכבר קרא.

והגאון ר’ צבי פסח פראנק )בקונטרס ימי הפורים) סבירא ליה שאין לחייב את ההולך לכרך,  לקיים את מצוות ימי הפורים גם ביום ט”ו

אך עיין בהליכות שלמה פורים עמוד שנב שס”ל לחלוק על דבריו והביא גם לדברי החזו”א בסימן קנב אות ו שס”ל שחייב לקיים את מצוות . ימי הפורים אף בט”ו

סיכומי דעות הפוסקים

לדעת הריטב”א והרשב”א,  וכן נראה מהירושלמי שיש לקיים את מצוות ימי הפורים אף ביום  ט”ו

ולדעת התוס’ נראה שאין לקיים את מצוות ימי הפורים שוב ביום ט”ו

ולדעת ר’ צבי פסח פראנק וההולכים בשיטתו,   יש לפסוק כתוס’ וכתלמוד בבלי דידן שאינו חייב לקיים את מצוות ימי הפורים ביום ט”ו אחר שכבר קיימם ביום י”ד.

ולדעת החזו”א יש לקיים את מצוות ימי הפורים ביום השני ובברכה, וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך  וכפשטות דברי הירושלמי

ולדעת כף החיים דבריו יש לו לקיים מצוות קריאת המגילה בברכה./

והנראה שהיות שרבים מן הפוסקים ס”ל שחייב לקיים את מצות ימי הפורים גם בט”ו,  נראה שיש לחייב לקיימם אף בט”ו,  ו אמנם ללא ברכת מקרא מגילה מדין ספק ברכות להקל..

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*