שאלה: זוג בני ארץ ישראל השובתים ביום טוב בחוץ לארץ, האם מותר להם ביום טוב שני להזמין אורחת גויה, והאם מותר גם לבשל בשבילה?

תשובה: מותר לבן א”י השובת בחו”ל להזמין אורח גוי ביו”ט שני ואף להרבות בבישול בעבורו.

הרחבה ומקורות:

הגמ’ בביצה כא. דורשת את הפסוק ‘אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם’ (שמות י”ב ט”ז) – לכם ולא לעובדי כוכבים, כלומר שאף שמותר להכין אוכל ביום טוב אסור להכין עבור גויים, וגזרו חז”ל שאף לא יזמין את הנכרי ביום טוב שמא ירבה בשבילו (ויעויין בפרטי הלכה זו בטוש”ע סי’ תקי”ב). ובגלויות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני (כמובא שם סי’ תצ”ו, מלבד הפרטים המבוארים שם בס”ב).

והנה בני ארץ ישראל הנמצאים במקום יישוב בחו”ל ביום טוב שני אסורים לעשות מלאכה אפילו אם דעתם לחזור, וכדין ההולך ממקום למקום שנותנים עליו חומרי המקום שהלך לשם וחומרי המקום שיצא ממנו, אמנם לגבי מלאכות הנעשות בצנעה ויכולות להעשות באופן שלא יוודע כלל לאנשי המקום, יכול להקל כמנהג מקומו, וכמו שגם מתפלל תפילת שמונ”ע ומניח תפילין בצינעה (עי’ מ”א בסי’ תס”ח, ומ”ב שם סקי”ד ובה”ל, ומ”ב בסי’ תצ”ו סק”י, י”ג, וע”ע חזון עובדיה – יום טוב עמ’ קי”א).

ומחמת כך כתב בשו”ת הרדב”ז ח”ד סע”ג (אלף קמ”ה): ‘ולענין לבשל מיו”ט שני לשבת בלא הנחת עירובי תבשילין הדבר נראה ברור שהוא מותר לבשל שהרואה אומר הניח עירובי תבשילין או על אחרים סמך וזה פשוט’, וכ”כ המ”א שם (סק”ז) שכשחל יום טוב בערב שבת מבשל בלא עירוב תבשילין, מפני שהוא דבר שבצנעה (וכך פסק במ”ב שם סקי”ג, וחזו”ע שם עמ’ קי”ז). כלומר פעולת הבישול נחשבת דבר שבצנעה, ואף הרואים שמבשל אינם יודעים שלא עשה עירוב תבשילין,          וא”כ באותה מידה נראה פשוט שאף לא יודעים למי מבשל, ויתלו תמיד שהבישול הוא בעבור בני המשפחה ואורחים יהודים.. וממילא יוכלו לבשל אף בעבור גוי (ולא מצינו שחילקו בזה בין מלאכות שאסורות במקורן מדאורייתא לדרבנן),  ואף אם יראו הגוי נכנס לבית הישראל ביום טוב אינם יודעים שבא לאכול ושהוזמן.    וע”כ הלכה למעשה מצד הלכות יו”ט אין בעיה בהזמנתו, ואף להרבות בבישול עבורו.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*