שאלה: מי שיש בבעלותו חנות המוכרת מוצרים גם בערב פסח, וכגון חנויות בגדים שהמכירות ממשיכים עד אחרי זמן בדיקת חמץ שהוא בצה”כ, האם הוא חייב ללכת לבדוק את החמץ בזמנו או שיכול לדחות את זמן הבדיקה:
תשובה: מעיקר הדין בעל חנות אינו חייב בבדיקה בזמן הבדיקה של כולם, וזאת מחמת שהוא מתחיל את עבדותו הרבה קודם זמן הבדיקה, ולכן יכול להמשיך בעבדותו הגם שהגיע זמן הבדיקה.
כמו כן אינו חייב למנות שליח על בדיקה זו אם ברצונו לקיים את מצוות הבדיקה בעצמו אם מחמת שמצווה בו יותר מבשלוחו, אם מחמת שפחות סומך בבדיקה על אנשים אחרים.
אך במידה ויודע שצריך הוא לחזור מאוחר בלילה מה שמצוי היום לבעלי חנויות שסוגרים את החנויות בער”פ ממש מאוחר, וממילא כשיגיע לביתו יהיה עייף מלבדוק כמו שצריך, צריך הוא לבדוק בדיקת החמץ בזמנו או על ידי עצמו וישים מוכר אחר בחנותו באותו זמן, או שיעשה שליח אחד מבני ביתו או אדם אחר.
מקורות:
בשאלה זו קיימים כמה נידונים וכמו שנבאר.
זמן בדיקת חמץ
כתב בשו”ע ס’ תלא סע’ א’ וז”ל: בתחילת ליל יד בודקים את החמץ לאור הנר וכו’ ובביאור מה שכתב השו”ע בתחילת ליל יד נחלקו הפוסקים בפירושו, ויש שפירושו שהוא קצת לפני הצה”כ ויש שפירושו שהוא מיד בצה”כ וכן נקטו רוב האחרונים לדינא שזמן בדיקת החמץ הוא בצה”כ (עיין ט”ז ח”י מקור חיים ומ”ב חזו”ע ילקו”י ועוד ודלא כב”ח מג”א פמ”ג)
אם זמן זה הוא מעיקר הדין או שהוא מעלה בעלמא
ובפוסקים דנו האם מה שכתב מרן שיבדוק בתחילת ליל יד’ האם עיקר מצוות בדיקת חמץ הוא מיד בצה”כ וכמו שמצאנו בחנוכה שעיקר דינו בתחילת הלילה וכך תיקנו חכמים, או שזמנו הוא כל הלילה, אך עדיף שיתחיל מיד מדין זרזין מקדימין למצוות.
שאלה זו משליכה להרבה שאלות הלכתיות, ולדוגמא מה שנפסק בשו”ע שאם התחיל ללימוד או לאכול חצי שעה לפני זמן בדיקת חמץ והגיע זמן הבדיקה האם צריך להפסיק מיד כמשגיע זמן הבדיקה ומה שכתב השו”ע שמותר הכוונה דווקא לפני תחילת הזמן שלא צריך להפסיק, או שיכול להמשיך לאכול גם לאחר זמן הבדיקה, ודעת הפר”ח שכל ההיתר לאכול הוא דווקא לפני תחילת הזמן שהרי עיקר זמן הבדיקה הוא מיד בתחילת הלילה ולכן יפסיק לאכול, אך הרבה אחרונים חלקו על דעת הפר”ח וכן פסק בחזו”ע ובילקו”י ועוד שהתחיל בהיתר יכול להמשיך לאכול גם אחרי זמן הבדיקה ועיין בהמשך.
ובראב”ד מבואר שעיקר הזמן הוא בתחילת הלילה וכן הביאו את דעתו הרבה מהפוסקים שנקטו שעיקר זמן בדיקת חמץ הוא בצה”כ, אך הרבה מהראשונים כתבו זמן הבדיקה הוא בלילה ולאו דווקא בתחילת הלילה.
והנה בדעת השו”ע נחלקו האחרונים במה שכתב שבתחילת הלילה יבדוק את החמץ שלכאורה יש ללמוד שהוא פסק את דעת הראב”ד שעיקר המצווה היא בצה”כ.
אך בשו”ת יחווה דעת (ח”ב ס’ נט) כתב להוכיח שאין ההלכה שהוא דווקא בתחילת הלילה ובנוסף יש לבאר גם בדעת הראב”ד גופא שאין זה מעיקר התקנה שצריך לבדוק בתחילת הלילה אלא הוא בשביל שלא יטרד וישכח לבדוק, וכן פסק שם ללמוד בדעת השו”ע.
אם התחילו בהיתר הוא גם במלאכה או רק בלימוד תורה
ונחלקו האחרונים האם כל ההיתר של התחיל בהיתר הוא דווקא בלימוד או אפילו במלאכה והפר”ח כתב שאין לחלק בדין זה ובין בלימוד ובין במלאכה שאם התחיל בהיתר אינו מפסיק (ועיין בילקו”י הלכות פסח עמ’ רפז שם הביא ראיות מהראשונים והאחרונים לדין זה).
עוד יש לדון האם הגדרת מלאכה היא דווקא מלאכה אחידה שמתמשכת ולדוגמא אדם העוסק בתפירת בגד כל עוד הוא עסוק בזה נחשב מלאכה אחת אך בחנות אין מלאכה אחת אחידה אלא בעל החנות עוסק במכירה ואין לו מלאכה אחת בלבד וא”כ אולי לא נאמר ההיתר הנ”ל, אך בילקו”י עמ’ רפח כתב שנראה שאין לחלק בדין זה וכן פסק שם.
העולה מהאמור:
וניהדר לנידון דידן בבעל חנות שנמצא בחנותו בזמן בדיקת חמץ האם עליו לסגור חנותו כדי לעשות את בדיקת החמץ, הנה באור לציון ח”ג פ”ז ס”ב כתב שבעל חנות צריך לסגור את חנותו בזמן הבדיקה כדי לקיים בדיקת החמץ בזמנה אלא א”כ יכול לעשות שליח את בני ביתו או אדם אחר.
אך בילקו”י לפי הנ”ל כתב שאין בעל החנות צריך להפסיק אם יודע שלאחר מכן יוכל לעשות את הבדיקה כמו שצריך, שהרי בעל החנות התחיל בהיתר שהרי עוסק במכירה כל היום.
עוד כתב שם שאפילו אין עליו מצווה למנות שליח שהרי לא מצאנו חילוק זה בהלכה של מי שהתחיל בהיתר שצריך למנות שליח אלא מחכה עד שמסיים את מלאכתו ומקיים מצוות הבדיקה.
אך מתי שיודע שיחזור מאוחר לביתו ויהיה עייף באותו זמן כדי לקיים מצוות הבדיקה כראוי חייב הוא לדאוג שבני ביתו יבדקו את החמץ או שיניח אדם בחנותו וילך הוא לעשות את הבדיקה.
הרב ינון קצב
דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ומרבני בית ההוראה בני הישיבות פרדס כץ בני ברק
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
