מצווה לספור ספירת העומר החל ממוצאי יום טוב ראשון של פסח. וסופר יום אחר יום עד ערב חג השבועות. שנאמר בתורה (דברים טז ט): “שבעה שבועות תספור לך”. ומצוה זו היא מדרבנן. (חזו”ע יו”ט עמ’ ריב).

זמן הספירה:

זמן הספירה הוא בלילה. ואם שכח לספור בתחילה הלילה סופר כל הלילה עד עלות השחר. (שו”ע סימן תפט ס”א). ובדיעבד אם ספרו בזמן בין השמשות יצא (חזו”ע יו”ט עמ’ רלב). וטוב לחזור ולספור בלי ברכה אחר זמן צאת הכוכבים. אך אם עוד לא שקעה החמה אין סופרים ספירת העומר כלל.

נוסח הברכה:

נוסח ברכת ספירת העומר היא “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציוונו על ספירת העומר”. מכל מקום אם ספר בלי ברכה יצא ידי חובה ואינו חוזר ומברך באותו לילה ולמחרת חוזר ומברך. ואין מברכים שהחיינו על ספירת העומר.

נוסח הספירה

בכל יום ויום נוקט את מספר היום שראוי לו. ואומר “היום יום אחד לעומר” וכן על זו הדרך ולא “בעומר”. וכשמגיע לשבעה ימים אומר “היום שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד”. וכן בכל יום ויום נוקט את מספר הימים ולאחר מכן את השבועות שעברו לדוגמא “היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד” וכן על זו הדרך.

מי הם החייבים בספירה

מצוות ספירת העומר היא חלה על האיש כשהגיע לגיל מצוות שהוא בן יג’ שנה ויום אחד. מכל מקום מצוה לחנך את הקטנים לספור ספירת העומר בכל יום בברכה ואף אם שכח ולא ספר בברכה פעם אחת ממשיך לספור אף בשאר הימים בברכה משום חינוך.
ונשים פטורות ממצוות ספירת העומר.

האיך יספור

מצות ספירת העומר מעומד. מכל מקום אף אם ספר בישיבה יצא. ולכן זקן או חולה שקשה להם לעמור רשאים לספור את ספירת העומר לכתחילה כשהם ישובים.
ויספור כל אחד לעצמו ולכתחילה לא יכוון לצאת ידי חובה מהשליח ציבור. ואם כיוון לצאת והשליח ציבור כיון להוציא יצא ידי חובה שדין שומע כעונה.שכח ולא ספר ספירת העומר

כמו שציינו זמן ספירת העומר הוא בלילה. ולכן אם שכח לספור בלילה ולא נזכר עד שעות הבוקר סופר בלי ברכה ואומר “היום יום וכו”. ואם נזכר בבין השמשות יספור בלי ברכה את הספירה הראויה ליום הקודם ואחר צאת הכוכבים ימשיך ויספור עם ברכה (חזו”ע עמ’ רלח). אך אם שכח לגמרי והגיע זמן צאת הכוכבים בימים הבאים ממשיך וסופר בלי ברכה.

הסתפק אם ברך וספר ספירת העומר ביום הקודם

מי שנסתפק אם ספר את העומר בלילה הקודם ממשיך לספור בברכה בשאר הימים. והוא הדין אם מסתפק אם ספר אם ספר בלילה הקודם את המספר הנכון או לא ממשיך לספור בברכה.

האומר לחברו את מספר היום

מי ששאל אותו חברו אחר השקיעה כמה הלילה לספירת העומר? ישיבנו: אתמול היה כך וכך לספירה שאם יאמר לו היום כך וכך לא יוכל לברך אחר כך. לכן אם אמר היום “ארבעה ימים לעומר” שוב אינו מברך. ולמחרת ממשיך לספור בברכה.
כל האמור דווקא קודם שהגיע הספירה לימים ושבועות. אך אם הזמן הוא שסופר גם את הימים וגם את השבועות והשיב רק את מספר הימים ללא השבועות חוזר וסופר בברכה אף באותו הלילה.

ספר ימים בלא שבועות או שבועות ללא ימים

שכח אדם וספר את מספר הימים ללא מספר השבועות כגון שאמר “היום לא’ ימים לעומר” ולא נקט את מספר השבועות. או שאמר את מספר השבועות ללא מספר הימים כגון “היום חמישה שבועות” ולא נקט את מספר הימים, אם נזכר באותו לילה יספור בלא ברכה את הימים והשבועות של אותו יום ולמחרת ממשיך וסופר בברכה.

טעה במספר הימים ולא טעה במספר השבועות או טעה במספר השבועות ולא במספר הימים

אם אדם ספר את מספר הימים כראוי לדוגמא “היום שמונה ימים” וטעה במספר השבועות שאמר “שהם שבוע אחד” או להיפך שטעה במספר הימים שאמר “היום שבעה ימים” ונקט את מספר השבועות הנכון שאמר “שהם שבוע אחר ויום אחד” אם נזכר במהלך היום סופר כדין ואומר “היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד” בלא ברכה ולמחרת ממשיך לספור עם ברכה.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*