שאלה: האם מותר להתפלל מיד אחרי שלמד הלכה או כיון שיש הסיח הדעת ויכול להתבלבל בתפילה ימתין, ומה הדין שצריך להתפלל.

תשובה: לכתחילה אין להתפלל סמוך לזמן שלמד הלכה אלא א”כ היא הלכה פסוקה אמנם בדיעבד רשאי להתפלל ואין צריך לחשוש אלא רק לכתחילה וראה בהערה.

מקורות:

איתא בברכות (דף לא.) תנו רבנן אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי כי הא דרבי זירא דאמר רבי זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים.

וכתב רש”י (ד”ה הלכה) שהטעם הוא שאינה צריכה עיון, שלא יהא מהרהר בה בתפלתו.

ורבנו יונה (כא: ד”ה הלכה) כתב וז”ל ונראה שצריך ג”כ שלא תהיה חמורה שאע”פ שאין מחלוקת בפסק אם היא חמורה להבין אותה יש לחוש שמא יחשוב בה בשעת התפלה. וכתב המג”א (סק”ג) שאם עסק בפלפול והתחילו הצבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט עכשיו שלא מכונים. ולא הזהירו בכך אלא לכתחי’ (משנ”ב סק”ה) וכ”כ הלכה ברורה (סימן צג עמ’ ש).

וכוונתו למה שכתב הטור בסימן צח סעי’ ב בשם הר”מ גבי הא דאדם לא התפלל אדם במקום שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת את כוונתו כדאיתא בעירובין (סה.) אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר בצר אל יורה [ועיין בפירוש רש”י] רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא [רוח דרומית מנשבת בו, וחזקה] לא הוה נפיק לבי דינא וכו’.

וכתב שם הטור בשם הר”מ שכל זה לכתחי’ אבל כיון שהיום אנו לא מכוונים לכן אין נזהרים בדיעבד וכ”פ בשו”ע (סי’ צח סעי’ ב) ועיין בפרי מגדים (צח אשל אברהם סק”ג) בשם הלבוש ודו”ק.

וכתב בספר חסידים (סי’ יח) הובא בכנה”ג (הגה”ט) כתב שאין להתפלל כמו שמראה עצמו עייף בפרט אם בשעות היום אינו מראה עצמו כן אלא בשעת התפילה שעליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל, וכ”כ הכה”ח (ח).

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*