מאמר הלכתי מקיף הזמנת אורח לחג השבועות שאינו שומר תומ"צ ומחלל שבת בפרהסיא

הנה מרן זיע"א בחזו"ע הלכות יו"ט סתם בדין זה ולא פירש, וז"ל הרב זצ"ל בחזו"ע יו"ט (עמ' לט בהערה ד"ה אולם) נראה שאפשר להזמין מחלל שבת "אם מבשל הרבה בקדרה אחת. כדי שיוכל לתת גם למחלל השבת". וזה לכאו' סותר להדיא את מה שכתב למעלה בהלכה וז"ל, "לפיכך אסור להזמינו ליום טוב שמא יבשל בשבילו" (בקדרה בפני עצמה). ומשמע בכל גוונא אסור להזמינו גם אם יבשל בקדרה אחת בשבילו ובשביל הגוי.

וידידי ורבי הרה"ג הרב עזריאל עמראני שליט"א (חבר ביהמ"ד מאור ישראל) כתב לי בזה"ל.

שנראה לבאר שדעת מרן בחזו"ע, שלהזמין מחלל שבת לביתו ביו"ט אסור שמא יבשל בשבילו בקדרה אחרת. אבל מחלל שבת שהוא שרוי בבית כמו שמצוי לצערנו בהרבה בתי ישראל ר"ל, או שבא לביתו באקראי, מותר להרבות באותה קדרה בשבילו ואין לגזור אטו קדרה אחרת.

וחילוק זה יש ללמוד מהפמ"ג (א"א תקיב סק"א), שהוא זה שחידש שמחלל שבת בפרהסיא שווה לגוי גם לענין גזרת בישול ביו"ט, ולפיכך אסור להזמינו (וכמש"פ בחזו"ע הנ"ל, וכ"כ שש"כ פ"ב ס"ו). ואעפ"כ משמע מהפמ"ג עצמו שלהרבות בשביל המחלל שבת באותה קדרה שמבשל לעצמו מותר, וכמש"כ בדעתו המהר"ם שיק (או"ח ס"ס רפא), והובא בבאר משה (ח"ה ס"ס צב) שהזכיר מרן זצ"ל שם. ובזה נתיישבו בס"ד פסקי מרן זצ"ל.

ואגב, דעתו של המהר"ם שיק עצמו שמותר לשחוט ולבשל לצורך מומר ישראל, ע"ש שהאריך בזה, ורק בסוף דבריו העיר שהפמ"ג החמיר, וביטל דעתו מפניו.

ומתוך זה נראה אלו ההלכות שיוצאים מדברי החזו"ע:

בישול לצורך גוי

אסור לבשל ביום טוב לצורך גוי, שנאמר: אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה 'לכם', לכם ולא לגויים. וכן אסור לבשל לצורך קראים ביום טוב. שכיון שהם כופרים בתורה שבעל פה, דינם כגוי לכל דבריהם. ולפיכך אסור להזמין לביתו ביום טוב גוי או קראי, גזרה שמא יבשל בשבילו (בקדרה בפני עצמה).

בישול לצורך מחלל שבת

כמו כן אסור לבשל ביום טוב לצורך ישראל מחלל שבת בפרהסיא, ואף לא להזמינו לביתו ביום טוב. וגדר מחלל שבת לענין זה הוא דווקא כשעושה ביד רמה ובחוצפה גדולה בעישון סיגריות בשבת או בנהיגה ברכב ואופנוע וכדומה. אבל המורה היתר לעצמו לחלל שבת קודש בשביל פרנסתו שאם לא כן יפטרוהו מעבודתו וכיוצא בזה, אינו בסוג מחלל שבת בפרהסיא שדינו כגוי לכל דבר, ובפרט אם הוא מתפלל ומקדש בשבת ואומר בקידוש 'זכר למעשה בראשית', שבזה מראה שאינו כופר במעשה בראשית.

אולם המבשל קדרה לעצמו, רשאי להרבות באותה קדרה גם למחלל שבת בפרהסיא, שהרי מותר לבשל קדרה מלאה ביום טוב, אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת.

אם בא גוי או קראי או מחלל שבת בפרהסיא לבקרו ביום טוב, יש אומרים שמותר לעשות קפה הרבה בבת אחת, באופן שישתה עמו גם בעל הבית, והנכון להחמיר, ואפילו אם ישתה בעל הבית קודם להם. ע"כ דברי הרב עזריאל עמראני שליט"א

לפי דבריו יוצא שאין היתר מפורש בדברי החזו"ע שמותר כיום להזמין ליו"ט מחלל שבת בפרהסיא שאינו מקדש. "וגם אם היהודי כבר בישל הכל מלפני החג אין היתר להזמינו", ורק אם בא מאליו מותר להרבות בשבילו בקדרה אחת.

מ"מ זאת ראיתי שהרב דוד נקי בהלכה ובאגדה (שבועות עמ' 98, ימים נוראים עמ' 107) השיאו ללמוד אחרת בדברי החזו"ע (כנראה מתוך הקושיה הנזכרת) וז"ל,

אסור לבשל ביום טוב לצורך מחלל שבת בפרהסיא (דהינו שמחלל שבת בפני עשרה כגון שמעשן סיגריות ברחוב או נוסע ברכב) ועל כן לא יזמינו אליו ליום טוב שמא יבשל במיוחד בשבילו.

אולם אדם שיש לו קרוב משפחה או מכר שמחלל שבת בפרהסיא "ורוצה להזמינו" אצלו לחג כדי שאולי יתקרב לתורה ויזכה לחזר למקורות הנאמנים אל חיק בורא עולם, "ישים לב לבשל את כל התבשילים מערב החג כדי שלא יצטרך לבשל בשבילו בחג", ומכל מקום "אם לא בישל קודם לכן" מעיקר הדין אגב שמבשל לעצמו ולבני ביתו רשאי להוסיף עוד בתבשיל בשביל חברו המחלל שבת שהרי מותר למלאות הסיר כולו כי התבשיל משתבח. (הרדב"ז פרי מגדים מהר"ם שיק ועוד). עכ"ל

מתוך דברי הרב דוד נקי, אנחנו למדים שרצה ליישב דברי החזו"ע בין דיעבד-לכתחילה, דלכתחילה  לא יזמין ועכ"פ אם עבר והזמין (צ"ל אולי דווקא בשוגג שלא ידע את ההלכה) יכול לבשל ע"י שירבה בשבילו בקדרה אחת, ועכ"פ אף שנראה כי דבריו נכונים, האמת נראה בדברי מורנו כמ"ש מר לחלק אם הזמין או אם שוהה אצלו.

אמנם יש לדון במ"ש  בהלכה ובאגדה, שלכתחילה יבשל את כל התבשילים מערב החג כדי שלא יצטרך לבשל בשבילו בחג, ואז מותר להזמינו, דלכאו' כיון שמחלל שבת דינו כגוי לא יהנה מה שבישל את כל התבשילים, וכמ"ש המגן אברהם (סי' תקיב ס"ק ב) בשם ספר תניא, שאחר שתיקן כל צרכי סעודה סמוך לסעודה מותר להזמינו, ונ"ל דוקא שלא היה דעתו עליו קודם סעודה כגון שהעכו"ם בא אליו סמוך לסעודה. ע"כ. והביאו האליה רבה (ס"ק ב), וע' במשנ"ב שם (ס"ק ג) דחלק ע"ד המ"א שכתב, ואינו מועיל מה שכבר הכינו כל צרכי סעודה  דיש לחוש שמא יבשל עוד בקדרה אחרת בשבילו אחרי שמזמינו ורוצה לכבדו. ובשע"צ שם (ס"ק ג) הביא את המגן אברהם וכתב שלא הביאו במשנ"ב, כי מהרמב"ם שכתב בעכו"ם "שבא מאליו" אחר שהכינו מותר, משמע דלהזמינו אסור בכל גווני. וכ"כ הפרי מגדים וכן כתב הגר"ז. ע"כ.

לפ"ז יוצא שגם אם בישל את כל התבשילים לפני החג אין היתר להזמין ליו"ט מחלל שבת. וראיתי שכ"כ במשנ"ב דרשו (ס"ק ג הערה 8), ורק שכתבו שם לדון אם בשל הבעה"ב את המאכלים לפני החג אם יכול הבעה"ב "להקנותם לאורח המחלל שבת" לפני החג. שדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (אשרי האיש ח"ג פ"ג ס"ח) שזה מועיל, ובתנאי שמודיע לאורח שכל האוכל שלו. מאידך הגר"נ קרליץ בחוט שני (יו"ט פ"ד ס"ק ג) שהקנאה זו אינה מועילה. ע"ש[1].

לענ"ד נראה לי דברים כהווייתן בדברי מרן מלכא בחזו"ע ואשתדל לקצר

• בהלכה למעלה (עמ' לח-לט) הרב נקיט עיקר הדין בדין מחלל שבת בפרהסיא ואינו תינוק שנשבה (וכגון שהיה בחור ישיבה ופקר) שדינו כגוי גמור שאסור לזמנו שמא יבשל בשבילו בקדרה בפני עצמה שאיסורו מן התורה (כמ"ש הבה"ל ריש הסי'). וע"ז דן מורנו אם הגוי או המחלל שבת בא באקראי אם מותר לבשל בקדרה ואפ' שמבשל הבעה"ב גם בשבילו באותה קדרה, והעלה לאסור וכמו שציין בהערה סז לדברי הרמ"א שאוסר בזה ולענ"ד לאו דוקא בקפה אלא ה"ה בכל תבשיל אפ' שהאוכל משתבח העלה להחמיר וכן מוכח בשו"ת יביע אומר ח"יא סי' נא שהביא דברי המשנ"ב שאפ' בקדרה ותבשיל שמשתבח אסור בגוי שבא מאיליו, ואע"פ שיש חולקים להקל בגוי הבא מאיליו ודלא כהרמ"א.
• בהערה למטה אות סו נקיט ואזיל לפרש כמה דינים על הדין האמור בהלכה למעלה "שאסור להזמין מחלל שבת".
• מחלל שבת שלא בפרהסיא כגון לצורך פרנסה וכו' דינו כישראל גמור שמותר להזמינו ואפ' לבשל בקדרה בפני עצמה בשבילו.
• מחלל שבת בפרהסיא אך הוא תינוק שנשבה (ולא נזכר מזה בגוף ההלכה ששם מדבר במחלל שבת שאין בו דין תינוק שנשבה), שיש לדון ע"פ הבנין ציון ועוד שבכהאי גוונא דינו כיהודי גמור ולא רק שמותר להזמינו אלא אף לבשל בשבילו בקדרה בפני עצמה. אלא שבזה הרב לא הכריע בזה וציין למ"ש בשו"ת יבי"א ח"א (חיו"ד סי' יא) ושם לא פסק כדברי הבנין ציון רק צירפו לעוד ספקות. ע"ש.
• לאחר מכן למרות שהרב לא הכריע כדברי הפוסקים שאין דין מחלל שבת בתינוק שנשבה שיהיה מותר להזמינו ולבשל בקדרה בפ"ע-רק בשבילו כדין יהודי גמור, ע"ז העלה הרב שעכ"פ מותר לבשל בקדרה ביחד בשביל המארח ומוסיף בשביל המחלל שבת, ונלע"ד ברורה שכוונתו דשרי אף להזמינו ובתנאי שלא יבשל בקדרה עצמה, וטעמא כיון דבכהאי גוונא יש מתירין אפ' לבשל בפ"ע וכמו שציין לציץ אליעזר ח"ח סי' יז דשרי לבשל למחלל שבת בזמנינו אפ' בקדרה בפני עצמה ע"ש, אלא שהרב לא נקיט כדבריו, ומ"מ בכהאי גוונא שמזמינו ומבשל באותה קדרה שרי ולא נחוש לגזרה שמא יבשל לו בקדרה בפ"ע כיון שיש מתירין כן לכתח'. ואה"נ שהבאר משה בח"ה מיירי להרבות בקדרה גם בשביל המחלל שבת שבא מאיליו מ"מ הרב ציינו שרואים שאין איסור בכהאי גוונא ודלא כחייש הרמ"א בהכי בגוי. וע"ע במה שציין הרב לבאר משה בח"ח ושם מיירי במבשל במסעדה ולא חילק אם בא מאיליו או לא.

ע"כ מה שנראה בדברי מרן החזו"ע.

רק זאת אוסיף שעדיין יש מקום לדון בדבר הלכה זו למעשה להורות , בחילוניים שמקרבים אותם לתורה בליל הסדר וכיוצ"ב, שראיתי הרבה אחרונים שנשאו ונתנו בדבר זה,

בשו"ת תשובות והנהגות (כרך ה סימן קנא אות ג) שם כתב להתיר כשאינו בא כאורח שצריך לכבדו, כגון אב שבנו דר אצלו והוא מחלל שבת, וזת"ד,

הנה מבואר בראשונים וכן נפסק בטור ובשו"ע (ר"ס תקי"ב) דלא אסרו אלא לזמן את הגוי, אבל אם יש לישראל עבדים ושפחות או כשהגוי בא מאליו, מותרים לאכול עמו ביום טוב, ולא חיישינן שיבשל בשבילם בקדירה מיוחדת (ואי מרבה בשביל הנכרי בקדרה שהוא מבשל בה ליכא חשש איסור מעיקר הדין), דדוקא כשמזמן העכו"ם אצלו דחפץ ביקרו חיישינן שמא ירבה בשבילו לבשל בקדירה לבדה. "ויש לצדד דכשמזמין את קרובו אינו בא כאורח שצריך לכבדו, אלא הוא כבני ביתו ונוהג עמו כבני ביתו וליכא למיחש שיבשל בשבילו בקדירה לבדה", וד"ז צ"ב,

וכן צידדתי בארגוני קירוב שמסדרים הזמנה למחללי שבת בבתים חרדים, שהאיסור הוא רק כשמארחו, מפני שמתכבד בזה שמתארח אצלו, שאז רוצה לכבדו, וחיישינן שיבשל בשבילו בקדירה לבדה, אבל כאן שמזמינו רק כדי שיראה הנהגת יום טוב אצל החרדים, ואין לו ענין לכבדו, אין לחשוש שיעבור על איסור לבשל בשבילו במיוחד, ואין לנו להוסיף על חז"ל שאסרו זימון שמתייקר בו ולא בנידון דידן שהכוונה היא כדי שיכיר יהדות וכמ"ש, וד"ז צ"ב.

ובסברא זו צידדתי להתיר כשנשאלתי מאב חרדי שבנו התקלקל ונעשה מחלל שבת ל"ע, אם מותר להזמינו ביום טוב, וצידדתי דבבנו אינו נוהג בו כאורח שצריך לכבדו, ואינו בכלל האיסור להזמינו וכמ"ש לעיל. מיהו מהאי היתרא שאינו בא כאורח שצריך לכבדו "יש להתיר אפי' להרבות בשבילו בקדירה אחת", ואף שלאורח [א"ה צ"ל אורח נכרי וכמ"ש הרמ"א שם] שבא מאליו אסרינן להרבות בשר בשבילו בקדירה אחת (אף על פי דאין איסור [א"ה ר"ל מהתורה] להרבות לגוי ביום טוב בקדרה אחת), דכיון שהוא רוצה לכבדו שמוסיף בשר בשבילו חיישינן שמא יבשל עוד קדירה אחרת בשביל הנכרי בלבד, מ"מ בנידו"ד מותר להרבות בקדירה אחת בשביל האורח, דדמי לעבדיו ושפחותיו דמותר להרבות בשבילם בקדירה אחת, דכיון שאינו נותן להם לאכול מפני כבודם אלא מחמת שמזונותיהם עליו, אין לחוש שמא יבשל עוד קדירה אחרת בשבילו, כיון שאינו רוצה ליתן להם יותר ממה שהוצרך להוסיף בשבילם (וכדבי' כ"ז היטב בשו"ע הגר"ז סי' תקי"ב ס"ג), וה"נ כאן כשלא באו כאורחים שצריך לכבדם, אמרינן שאינו נותן להם לאכול מפני כבודם רק מחמת שאחר שהזמינם ובאו אצלו, הרי מזונותיהם עליו, ולכן אין לחוש שיבשל עוד בקדירה אחרת בשבילם. עכת"ד

והנה העולה מדברי הרב שטרנבוך דעדיף מיניה נקיט לחלק  בן אורח, לאורח חשוב, ועכ"פ באורח שבא מאיליו או שהיה שוהה בביתו כבנו שאינו שותמ"צ ודאי שנוקט להקל לבשל בשבילו בקדרה אחת.

וצ"ע לפ"ז באדם שרוצה להזמין ליו"ט את אביו או חמיו אך  ל"ע הוא משותק ומרותק לכסא גלגלים ויש לו פועל שאינו בן ברית המסייע בידו בתמידות, שיהיה מותר להזמינו ליו"ט, כיון שעיקר ההזמנה היא לאביו או חמיו ופועל נלווה אליו, ובפרט שיש לומר שהפועל חשיב עבדו של חמיו דמותר להרבות בשבילו לו

וכן יש מקום לדון השנה (תשע"ח) שחל חג השבועות אחר השבת, שהוא יו"ט שחל אחר השבת, אם יוכל לזמנו לשבת וישהה אצלו גם אחר השבת, ואה"נ אם אומר לו להדיא שישהה אצלו גם ביו"ט שאחר השבת שזה לכא' דינו כמזמינו ליו"ט שאסור, אבל אם מזמינו לשבת והאורח מבין מאליו שכוונתו גם על יו"ט, שאולי לפי הנ"ל חשיב כשוהה אצלו ביו"ט דשרי. וצ"ע.

בספר אמת ליעקב (או"ח סי' תקיב הערה 474) בשם רבי יעקב קמינצקי הורה כי מחללי שבת בזמן הזה מותר לבשל בשבילם, דנחשבים כתינוק שנשבה ולפיכך לדעתו יהיה מותר להזמינם לסעודת החג. וכן כתב בשמו במועדים וזמנים להגר"מ שטרנבוך שליט"א (ח"ח סימן מו מכתב ד, ד"ה בדינא). אולם בספר שולחן שלמה הלכות יו"ט (סי' תקיב הערה ד) הובא בשם הגרש"ז אויערבך דגם בזמנינו בארץ ישראל 'ליכא מי שבאמת נקרא בשם תינוק שנשבה' בהגדרה האמיתית של השם הזה, זולת מי שגדל במקום שמעולם לא שמע על דת יהודים וגם לא שמע שיש כאלה האומרים שמכיון שהוא יהודי הרי שהוא צריך לשמור מצוות התורה, אבל היהודי החילוני המצוי כיום בארץ ישראל אפילו אם גדל בקיבוץ והוריו חינכוהו לכפירה ולאכול טריפות ולחלל שבת מכל מקום כיון שיודע שיש דת היהודים, ויש הטוענים שצריך לשמור מצוות אם כן כבר אינו בגדר תינוק שנשבה. ע"כ. וראה עוד בשו"ת שאלת שלמה (ח"ב סימן מז אות ב) שו"ת בית אב חמישאי (סימן רפ אות ד) שו"ת שבט הלוי ח"ח (סימן קסה אות ה) שו"ת אור לציון ח"ג (פי"ט תשובה ג). שו"ת מנחת יצחק ח"ב (סי' קיח), מאידך גיסא בספר הליכות שלמה (סדר ליל פסח סע' סט) דן במחללי שבתות בפרהסיא להזמינם לסעודות יום טוב יש להקל בדבר בזמנינו לענין ליל הסדר כשמקרבים אותם בכך לשמירת התורה והמצוות ובטעם הדבר הובאו שם (בהערה קלד) דברי הגרש"ז בהרחבה. ע"ש. גם בקובץ תחומין (כרך לא עמ' 175) הובא תשובתו של הרב הראשי (לשעבר) הרב ישראל מאיר לאו שהעלה באורך להקל בזה. ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סימן יז-כ) היקל לגמרי להזמין מחלל שבת מכמה טעמי, והזכירו מרן בחזו"ע. גם במשנ"ב איש מצליח הנ"ל בסוף הספר בהערות (סי' תקיב עמ' רט) אחר שהביאו דברי החזו"ע דאסר להזמין מחלל שבת לסעודת יו"ט, כתבו להתיר בזה מדין מחללי שבת שבזמננו ועוד טעמים. ע"ש. וע' בקובץ מוריה (שנה לב עמ' קפח) מאמרו של הרב צבי רייזמן שאסף כעמיר גרונה בכל דין זה מדברי רבותינו האחרונים, והעלה מעיקרא דדינא מותר לזמן את החילוני כדי לקרבו לחיק היהדות. ע"ש.

[1] אמנם זאת ראיתי במשנ"ב איש מצליח בסוף הספר בהערות (סי' תקיב עמ' רח) שכתבו להתיר בזה, ע"פ דברי המאירי בבית הבחירה (ביצה כא: ד"ה ומה) וז"ל, מה שהתרנו בזימון בעל מנת שיאמר לו שיתרצה במוכן שאי אפשר לו לטרוח בשבילו, יש אומרים שאף בדרך זו אין לו לזמנו אא"כ יכנס בביתו מאליו ויאכל עמו, ולא יראה לי כן, ואף על פי שאין הלשון מוכיח כן, אינו אלא מפני שסתם הדברים אין אדם מזמן את הגוי אחר שאינו יכול לטרוח בשבילו, אא"כ הוא בביתו מאליו ומשנכנס לביתו מאליו דרכו של אדם לזמנו במוכן. "מעתה לזמנו בתחלה בעל תנאי זה, מותר". עכ"ל. ולפי דבריו יוכל לזמן מחללי שבת ולומר בנעימה ובלשון שחוק כבר הכל מתוקן לסעודה די והותר, אם יגמר לא נכין עוד, על כן כל אחד יקח מהר ויאכל בזריזות פן לא ישאר לו ולשון חכמים מרפא. ע"כ.