שאלה: אדם שקבעו לו ניתוח בקרסול לערב שבועות, מחמת שבר שקרה לו, והמועד הבא של הניתוח הוא לעוד שבועיים האם מותר לו לעשות את ניתוח בערב שבועות, כמו כן יש לדון לגבי בדיקות דם ורופא שיניים האם מותר ביום הזה:

תשובה:

לספרדים אפשר להקל במקום הצורך בניתוחים ובכל טיפול רפואי שגורם להוצאת דם, ומקום הצורך הוא אם מחמת איחור הטיפול יגרם לו צער מזה, אך לא שיקולי נוחות מחמת הזמנים שבערב שבועות יותר פנוי לו.

אך לאשכנזים יש להחמיר בערב שבועות שלא לקיים ניתוחים, אם לא במקום סכנה.

ובשאר ערבי ימים טובים גם לאשכנזים אפשר להקל במקום צורך והכל לפי העניין.

ותרומות דם לאשכנזים יש שלא לעשות ביום זה אם לא במקום סכנה, וגם לספרדים יש מקום להחמיר מחמת שאינו צורך גופו.

אך בדיקת דם ורופא שיניים, אפשר להקל יותר, אך אם אפשר לאחר בקל, עדיף לדחות לאחר ערב שבועות

כל הדין הנ"ל הוא דווקא בערב יו"ט ביום, אך בלילה שלפניו אפשר לעשות טיפול רפואי, חוץ מערב הושענה רבה שיש לאסור כמו בערב חג שבועות.

מקורות:

בגמרא בשבת דף קכט מבואר שישנם זמנים שלא עושים בהם הקזת דם (זה היה סוג של רפואה בזמנם שמוציאים את דם מגופו של אדם על מנת שיחליף את דמו והיה מנקה את הרעלים שבגופו, ופעולה זו הייתה מחלישה את האדם מאד מחמת שיוצא ממנו הרבה דם ) וז"ל: מעלי יומא טבא (להקיז דם בו) חולשא, מעלי יומא דמעצרתא סכנתא, וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו.

כלומר שבערב שבועות ישנה רוח רעה בשם טבוח שמזיקה למי שעושה הקזת דם ביום זה, ועל כן אסור לעשות שום הוצאת דם ביום זה.

והנה ברמב"ם ובטור ובשו"ע לא הובא הלכה זו, אך הדרכי משה (לרמ"א) הביא הלכה זו וז"ל: כתב הכלבו בשם ר"פ דאין מקיזין דם בעי"ט משום דגזרינן כל עי"ט אטו ערב שבועות וכ"ה בגמ' ס"פ מפנין, וכן בהושענא רבה אין להקיז דם והרי"ף כתב כיון דדשו ביה רבים שומר פתאים ה' ומהרי"ו כתב דאין להקיז וכן המנהג עכ"ל

ומבואר שסיבת הדבר ששאר הפוסקים לא הביאו הלכה זו, מפני שהוא כלל ידוע שאם העולם לא נזהר בדבר איסור משום סכנה שאין להחמיר בזה, ומכיוון שהקב"ה שומר וכמו שכתוב בפסוק שומר פתאים ה', אך באמת יש מהראשנים שסוברים שהלכה זו נשארה ואין להקיז דם בימים הנ"ל וכן העתיק לדינא הרמ"א בשו"ע סימן תסח סע' י' לאסור.

ומבואר עוד בראשונים שם, שיש הבדל בין האיסור בערב יו"ט רגיל שהוא רק משום גזרה אטו ערב שבועות וחומרו פחות חמורה מאשר ער"ש הוא מעיקר הדין ויש בו סכנה טפי.

ובאחרונים דנו האם האיסור הנ"ל נוהג האידנא, (עיין בנו"כ בס' תסח סע' י) וכתב המ"ב (ס"ק לח) בסיכום הדין, שיש להחמיר מלעשות כוסות רוח (אע"פ שהוא לא הוצאת דם ורק הזזתו)  בערב שבועות בגלל האיסור הנ"ל והיות שערב שבועות חמור שהוא מעיקר הדין יש להחמיר בו, וכל זה שרוצה להקיז דם משום בריאות אך אם עושה זאת משום סכנה מותר היות שכבר דשו בו רבים ושומר פתאים ה', ואליהו רבה התיר כשציוו הרופאים משום סכנה אפ' בערב שבועות.

כלומר שדעת המ"ב שיש להחמיר אם לא במקום סכנה, וכן סבר הגר"ש ווזאנר שאין לקבוע ניתוחים לערב שבועות ואפי' בערב יו"ט כתב שכדאי להימנע מזה (מ"ב הוצאת דירשו הערה 33 ) אך בדיקת דם שהוא קצת דם מותר, וכן כתב בשו"ת רבבות אפרים ח"א ס שמ, אך יש מי שכתב לאסור אף בזה (פסקי תשובות שם בשם תורת היולדת) והוסיף שבערב שבועות יש יותר להחמיר מחמת שהוא מעיקר הדין.

והנה כל הנ"ל הוא לבני אשכנז אך לבני ספרד מצאו שנחלקו בזה הפוסקים, בפר"ח בסימן הנ"ל כתב שיש להתיר כיוון שמרן לא הביא לדינא הדין הנ"ל וכן כיוון שדשו בו רבים באיסור הנ"ל, אך בכף החיים בסק' צט וכן בספר מועד לכל חי כתבו לאסור על אף שראו את דברי הפר"ח.

ובציץ אליעזר ח"ב ס' מו כתב שיש להתיר לספרדים מחמת שמרן בשו"ע לא הביא הלכה זו וכן דעת הפר"ח.

ומסיק הוא לדינא שם שלעדות הספרדים אפשר להקל במקום הצורך מחמת שהרבה מהפוסקים אומרים שלא סוברים זאת לדינא, אך לאשכנזים בערב שבועות והושענא רבה יש להחמיר שלא לעשות אם לא במקום סכנה, ובשאר ימים טובים יש להקל מתי שאם ידחו את הניתוח יהיה סבל רק מזה לחולה והכל לפי העניין, אך אם אין חשש זה אין להקל אם לא במקום סכנה, ולכן ידחה את הניתוח.

ומהנ"ל עולה שכן אין לעשות התרמת דם בימים אלו, ועיין עוד בנידון זה במה שכתב בילקו"י חלק מועדים ספירת העומר ושבועות עמ' תקעד, ובפסח כרך ג ס' תצ.