📌 עם ישראל ושבעת המינים:

🍁 שבעת המינים:

התורה (דברים ח, ז-ח) מציינת שבעה מיני פירות שארץ ישראל השתבחה בהם: “כִּי ה’ אֱלֹקיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהומות, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ”.

💡 שבעת המינים כמשל:

עם ישראל נמשל לתכונות המאפיינות את שבעת המינים, חכמי ישראל ראו חשיבות לבאר משלים אלו, כהוראה ודרך חיים עבורנו:

🌾חיטה ושעורה:

“בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים” (שיר השירים, ז, ג); למה נמשלו ישראל לחיטים ושעורים?

אמרו חכמים, והלא ערימות של פלפלים ושל אצטרובילין יפות מהן, ולמה נמשלו ישראל לחיטין? אלא יכול אדם לחיות בלא פלפלים ובלא אצטרובילין, ואי אפשר לעולם לחיות בלא חטים. וכשם שאי אפשר לעולם ללא חטים ושעורים, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל (מדרש שיר השירים רבה ז).

🍇 גפן:

“כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל” (הושע, ט, י); למה נמשלו ישראל לגפן?

“אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה – אלו בעלי בתים, אשכולות שבה – אלו תלמידי חכמים, עלין שבה – אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה – אלו ריקנים שבישראל” (חולין, צב, א).

מה הטעם? “יבקשו האשכולות (תלמידי חכמים) רחמים על העלים (עמי הארץ), שאלמלא העלים אין האשכולות מתקיימים” (חולין צב ע”א).

“גפן ממצרים תסיע” (תהילים פ, ט)… מה הגפן הזאת נשענת על גבי הקנה, כך הן ישראל, נשענים בזכות תורה שהיא נכתבת בקנה (ויקרא רבה לו).

🫒 זית:

“זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא ה’ שְׁמֵךְ” (ירמיהו יא, טז); למה נמשלו ישראל לזית?

מה זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים – אף ישראל, אין להם בטלה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא (ילקוט שמעוני ירמיהו רפט).

🫘 תמר:

“זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר” (שיר השירים, ז, ח); למה נמשלו ישראל לתמר?

מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבים להלל (ארבעת המינים בסוכות), חריות לסיכוך, סיבים לחבלים… כך הם ישראל, אין בהם פסולת, אלא: מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות (בראשית רבה מא).

עוד אמרו חכמים: “כתמר, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד (הגזע המרכזי צומח למעלה, ואינו מתפצל לענפים), אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים” (סוכה מה ע”ב).

🥀 תאנה:

“נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ” (משלי כז, יח); למה נמשלה תורה לתאנה?

כיוון שרוב האילנות כגון הזית והגפן והתמר נלקטים כאחד, והתאנה נלקטת מעט מעט. כך התורה, היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה נלמדת לא בשנה ולא בשתים (במדבר רבה יב).

🌺 רימון:

“כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ” (שיר השירים ד, ג); למה נמשלו ישראל לרימון?

אל תקרא “רקתך” אלא “ריקתך”, אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון (עירובין יט ע”א).

🌱 “כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה” (דברים כ, יט):

במשנה במסכת אבות (ג, יז), מובא: “רבי אלעזר בן עזריה אומר…כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו… אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר (ירמיה י”ז) ‘והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי”.

שנזכה להעמיק את שורשינו במסורת ישראל, ולהצמיח ענפים ופירות מתוקים לדורות הבאים.

© הרב איתיאל כ”ץ