פרשתנו פרשת משפטים הינה גם פרשת שקלים שהיא פרשה ראשונה מבין ארבעת הפרשיות מיוחדות שקלים, זכור, פרה ופרשת החודש. ההכרזה על השקלים ועל הכלאיים באחד באדר מטרתה להקדים תרופה למכה כלומר להקדים את שקלי הקודש לשקליו של המן הרשע שקנה מידי המלך אחשוורוש את עם ישראל בכל מדינות המלך 127 מדינות על מנת להשמידם. זכות מצוות שקלים שתרמו ישראל מחצית השקל למשכן ולמקדש היא זו שבכוח הקיום של הציווי האלוקי ובכוח קדושתה ביטלה את כוח הרשע והקטרוג שבמעשיו של המן שקנה בעשרת אלפים כיכר כסף את הזכות להשמדת היהודים מידי המלך בשושן הבירה. לפיכך, בפרשת משפטים מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בתורה בפרשת משפטים וגם בפרשת כי תשא בה מצווה התורה על מצוות מחצית השקל.

ובאמת צריך להבין מה הקשר ומה בכלל היחס ומדוע יש בכלל מקום להשוואה בין מצוות מחצית השקל בשקל הקודש לניסיון ההשמדה של המן במגילת אסתר מאורע שאירע לפחות אלף שנים מאוחר יותר?

חז”ל מספרים לנו שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה מטבע של אש ואמר לו “כזה יתנו”! ישנם מספר דברים שהראה הקדוש ברוך הוא למשה ואמר לו “כזה” כמו למשל מצוות קידוש החודש שהראה לו הקדוש ברוך הוא מפני שמשה התקשה בה ונשאו הקדוש ברוך הוא למעלה השמימה והראהו קידוש החודש ואמר לו “כזה ראה וקדש”! גם במעשה המנורה שהיא נעשית ממקשה אחת זהב טהור הראהו השם ואמר לו “כזה” !

על מנת להבין זאת, נצטרך להבין מדוע היה הקטרוג הנורא על עם ישראל בתקופת המגילה שגרם להם לישראל להימסר ולהימכר להשמדה בידי המן האגגי שהוא זרע עמלק?

המלך אחשוורוש חישב את קץ הגלות לפי הנבואה של ירמיהו הנביא שניבא שלאחר חורבן הבית הראשון בידי נבוכדנצר מלך בבל יהיו ישראל נתונים בגלות 70 שנים ואחר ישובו מגלותם לארץ ישראל ויבנו את המקדש מחדש. כמוכן, מן המפורסמות היא שכלי המקדש היו באוצרותיו של המלך האחשוורוש שנטלום הפרסים מידי הבבלים לאחר שנצחו אותם במלחמה. המלך אחשוורוש ויועציו במלכות טעו בחישוב של אותם שבעים שנה הם סברו שכבר חלפה לה שנת השבעים והינה לא התגשמה נבואת הנביא ירמיהו וממילא סבר המלך כי אם נבואת ירמיהו לא התגשמה זה אומר שעם ישראל לא עתיד לצאת מן הגלות וה’  או עזבם או שאין ביכולתו לממש את הבטחותיו לעמו ולהצילם מידו.

לפיכך, עשה משתה גדול לכל שריו ועבדיו ולכבוד מלכות עצמו הוציא את כלי המקדש שתה מהם וחילל את קדושתם וכאילו חגג את ניצחונו שלו על אלוקי ישראל שאינו יכול לקיים את הבטחתו ונבואותיו לישראל ולהצילם מידו של המלך אחשוורוש. סעודה זו היא מרידה במלכות שמים והכחשת נבואת נביאיו של ה’ לעמו ישראל. אך החיו מחכמי ישראל שהשתתפו בסעודה הגדולה “מפני דרכי שלום” והאוכל והשתייה היו כשרים בהידור מיוחד אך תכליתה של הסעודה מבחינת כוונת המלך ושריו הייתה מרידה במלכות שמים. אכן, על כך התעורר הקטרוג הגדול מפני שמעשה מעין זה כמהו כהודאה בניצחונו של המלך אחשוורוש על אלוקי ישראל ושעם ישראל לא יצאו מתחת ידו ומתחת שליטתו לעולם ובנין בית המקדש לא יבנה לעולם שהרי נבואת 70 השנים לא התגשמה ואין ישראל עתידים לצאת מגלותם ולשוב לארצם יותר.

“כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה ” (ירמיהו כ”ט פסוק י’)

לפיכך, התעורר הקטרוג ונגזרה הגזרה על עם ישראל שחכמיו השתתפו במסיבת מרידה במלכות שמים וכלל אין זה משנה שהאוכל והיין היה כשר למהדרין מן המהדרין. אכן, עמלק מכונה בשם ראשית גויים “ראשית גויים עמלק” גם ישראל מכונים “ראשית” “ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו רעה תבוא אליהם” עם ישראל נחשבים לראשית לקדושה ואילו עמלק ראשית לטומאה וכל המלחמה של ההיסטוריה היא בין ישראל מצד אחד לבין עמלק מצד שני כשבאמצע 70 אומות.

ישראל מושכים את שבעים האומות לצד הקדושה לתיקון עולם לקבל את מלכותו של אלוקים “כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון” ואילו עמלק מושכים את 70 האומות אל הכפירה באלוקים ומחברים אותם אל החיצונים (עבודת חוצנים (שדים). לכן, בחג הסוכות אנו מקריבים 70 פרי החג כנגד 70 אומות על מנת לתקנם. אך כאן בסיפור המגילה מונה המן והמלך אחשוורוש תוך כדי טעות בספירה 70 שנים מלאות ומגיע למסקנה שעמלק הכריע וניצח את המלחמה שבין הקדושה לטומאה שבין ישראל ועמלק.

עם ישראל נחשבים לבוני המקדש כפי שאנו אומרים בתפילה: “אל תקראי בנייך אלא בונייך”

לכן, דווקא העובדה שעם ישראל נתן מחצית השקל לבניית המשכן וכליו באה מצווה זו וכיפרה להם על חילול כלי המקדש ודווקא בגלל מצוות מחצית השקל שניתנה גם לעבודת הקורבנות התכפר להם חטא האכילה בסעודה ובגלל הקרבת היין לנסוך על המזבח שנתרם ממחצית השקל במשכן ובמקדש התכפר להם על עוון שתית היין בסעודת המלך אחשוורוש.

כמו שה’ היה צריך להראות למשה מטבע של אש ואמר לו “כזה” כך גם בקידוש החודש והמנורה שבמקדש מפני שיש קשר הדוק בין הדברים שכן המנורה הדולקת מסמלת את הקשר החי והטהור שבין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא ושבעת הקנים הם שבעת הרועים המחברים את עם ישראל להשם הם כנגד אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד שהם שבעת הקנים ושבעת האושפיזין בחג הסוכות.

לכן, למרות החטא שבסעודה בעקבות מצוות מחצית השקל ובזכות מעשה המנורה לא נותק הקשר הטהור והחי בין כנסת ישראל לאביהם שבשמים והתכפר להם עוון הספירה המוטעית והספקות באמונת הנבואה באמצעות מצוות “קידוש החודש” שגם בה נאמר שהראהו הקדוש ברוך הוא ואמר לו “כזה ראה וקדש” ומכיוון שישראל הם מקדשים את הזמנים בראיית החודש גם הזמנים מקדשים את ישראל ומתכפר להם חטא הספירה המוטעית ועוון הספקות באמונת הנבואה שהתעוררו להם בעקבותיה בתקופת המגילה.

בפרשת משפטים כותבת התורה: “לא תטה משפט אבינך, בריבו. מדבר-שקר, תרחק; ונקי וצדיק אל-תהרג, כי לא-אצדיק רשע. ושחד, לא תקח:  כי השחד יעור פקחים, ויסלף דברי צדיקים. (פרק כ”ג פסוקים ו-ט)

לכאורה מה החידוש הרי בכל מדינה מתוקנת חקוקים חוקים דומים? הרי חוקים אלו הם הגיוניים וכל חברה שרוצה לשרוד מבינה שכך היא צריכה לנהוג?

אלא ללמדך שאם החוקים מקורם וסיבתם באמת חברתית בלבד כדי שהחברה תתקיים, החוקים הללו לא יחזיקו מעמד מפני שאם כל הסיבה לא לקחת שוחד היא חברתית אז אם מאן דהוא יסבור שהחברה לא תגלה אף פעם את המעשה הנסתר שהוא ירוויח ממנו הון, השופט או האדם יהיה מי שיהיה אפילו נשיא ואפילו ראש ממשלה הם לא יוכלו לעמוד במבחן המציאות והם ייקחו שוחד.

אבל, אם החוקים הללו ניתנו מאת אלוקים בהר סיני אז ורק אז הם יתקיימו ורק אז החברה הזו יכולה להיות מוסרית באמת. מעמד הר סיני הניח את היסודות האמתיים למוסר אמתי באמת מפני שאם אלוקים פקד עלינו לא תיקח שוחד או לא תגנוב או לא תרצח אז אפילו אם אף אחד לא יגלה הרי יש אלוקים בשמים שיודע ורואה הכל ואת הכול יביא במשפט ויש דין ויש דיין!

לפיכך, אומרת המשנה באבות: דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל דבריך בספר נכתבים. מה גם שכבר ראינו בגרמניה שסברה שזו טובת החברה לרצוח על מנת לשחרר את אירופה מעול היהודים הזרים והחכמים שהפכו להיות רופאים עורכי דין ומנהלי בנקים והשתלטו על הפיננסים והמעמד הגבוהה במדינות.

לכן, אם המוסר הוא רק חברתי לצורך הישרדות החברה יתכן שבמצבים מסוימים החברה תתהפך ותכלית שכדאי לה לרצוח לטובת החברה עצמה כמו בגרמנייה הנאצית. לכן, רק מוסר מן השמים שאלוקים פקד מעבר לכל חשבון ומעבר לכל תועלת או רווח חברתי לא תגנוב! לא תרצח! בלי שום חשבון של תועלת רק כפקודה אלוקית, אז ורק אז יש לחברה יסודות של משפט וצדק ומוסר אמתיים זה מה שלימדה התורה בפרשת משפטים.

לכן, הפרשה מתחילה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אומר רש”י למה נאמר “ואלה”  עם האות “ו” בהתחלה ? לומר לך מה הראשונים מסיני אף החוקים והמשפטים האלה הכתובים בפרשה מסיני. ולמה באמת זה חשוב אם החוקים הללו הם מסיני? מפני שהם פקודות אלוקיות ויש לקיימם מעבר לכל חשבון של תועלת או רווח חברתי מפני שהם אמת אלוקית אבסולוטית!

“ושש שנים, תזרע את-ארצך; ואספת, את-תבואתה. והשביעת תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביני עמך, ויתרם, תאכל חית השדה; כן-תעשה לכרמך, לזיתך. ששת ימים תעשה מעשיך, וביום השביעי תשבת–למען ינוח, שורך וחמרך, וינפש בן-אמתך, והגר”. (פרק כ”ג פסוקים י’ –י”ב)

“שלש רגלים, תחג לי בשנה. את-חג המצות, תשמר–שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי-בו יצאת ממצרים; ולא-יראו פני, ריקם. וחג הקציר בכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה; וחג האסף בצאת השנה, באספך את-מעשיך מן-השדה. שלש פעמים, בשנה–יראה, כל-זכורך, אל-פני, האדן ה’.” (פרק כ”ג פסוקים י”ד-י”ז)