הקשיים של משפחות בעת נישואין שניים

בעשורים האחרונים גוברת שכיחותה של תופעת הגירושין בעולם המערבי בכלל ובארץ בפרט (דרימן,1999). לצד העלייה בשכיחות הגירושין הולך וגדל מספרם של הילדים אשר חווים תופעה זאת ואשר הוריהם מתחתנים בשנית.
אף על פי שמשפחות משולבות התקיימו במגוון תרבויות ובמשך מאות שנים, בתרבות המערבית נתפסו הנישואים כמוסד האמור להימשך עד למותו של אחד מבני הזוג, ולכן החוקרים לא ראו במשפחות אלו שינוי נורמטיבי במבנה המשפחה. בשנים האחרונות הביאה העלייה בשיעור מקרי הגירושין לעלייה בשיעור הנישאים בשנית. חוקרים החלו לעסוק בנושא, אולם הקושי להשיג נחקרים הגביל את עומק המחקר. היחסים בין אחים זכו להתייחסות מחקרית מועטת אף יותר מקשרים אחרים במשפחה. בעיקר נכון הדבר ליחסים בין אחים במשפחה משולבת. מבין המחקרים העוסקים בילדים במשפחות משולבות, רק מחקרים ספורים הוקדשו לשינויים המתרחשים כשמצטרפים אחים שאינם ביולוגיים ואתים למחצה לאחים הביולוגיים מהנישואים הקודמים של כל הורה (2004 ,Ganong & Coleman).
משפחות משולבות נבדלות ממשפחות אחרוק| בנסיבות היווצרותן, ובעיקר בגבולות המשפחה. בהגדרת התא המשפחתי, למשל,:;-כללו כל המרואיינים את ההורים הביולוגיים, את אחיהם מהנישואים הראשונים של הוריהם, בין שגרו עמם תחת קורת גג אחת ובין אם לאו, ואת ההורים הביולוגיים של אחיהם. חתונה נוספת הינה במקרים רבים איחוד משפחות כפוי על הילדים שהרי במשפחה החדשה יש גם ילדים ובן זוג שאינו בן הזוג הביולוגי. אם במשפחה רגילה יש מריבות בין האחים על אחת כמה וכמה במשפחה שאינה ביולוגית. האפשרויות למריבות גדולות מאוד, גם בשל העובדה כי שטח המחיה ל הילדים מצטמצם: הילדים גרים באותו בית וצריכים להתחלק עם יותר ילדים, גם אם זה לא למשך כל השבוע. לדוגמא אם האב שאינו משמורן מביא את הילדים לבית החדש בסוף השבוע וילדי רעייתו החדשה צריכים להתחכך עם רעייתו החדשה