מרכיבי חוסן של ילדים בהסתגלות מיטבית לגירושין

עבודה זו מנסה לעמוד על טיבם של גורמי חוסן העומדים לרשות ילדי גירושין בהסתגלות מיטיבה לגירושין. בשנים האחרונות חלה עליה במודעות לחשיבות הקשר בין הילד לשני הוריו ויש מקום להעניק לחשיבות זו מקום גם בהסכמים הנוגעים להסדרי ראייה של ההורה שאינו ההורה המשמורן. גורם חוסן עיקרי הוא הגורם המשפחתי. לא ניתן להתעלם ממנו גם במקרה של גירושין שמעצם טבעם הם פירוק המשפחה הגרעינית. אך גם לאחר הגירושין, התפקיד המשפחתי הוא להגיע ליציבות פנימית בדרך זו או אחרת כאשר המשפחה נחלקת לשתי יחידות. מעבר למטרת היציבות יש במערכת המשפחתית את גורמי ההגנה אותם היא מעניקה בעצם טבעה כיחידה משפחתית ואין להקל בה ראש הגם שהיא נראית כנוגדת את תופעת הגירושין והפירוד. מובן שאין להקל ראש גם בגורמים אישיותיים וסביבתיים. גם לחברה ולבית הספר מקום נכבד בהבניית גורמי חוסן לילדי גירושין. חשוב להכיר גם את היחס המשתנה של החברה לתופעת הגירושין, ממקום המאמין שהגירושין עשויים להוות כר לצמיחה ולהתפתחות מחודשת ואינם מהווים רק מקור לשבר ולכאב.
יש חשיבות גדולה להבנת ההשפעות של הגירושין על ילדי הגירושין. לא ניתן לצמוח ללא הכרה בכאב ואין לשלול את הכאב כחלק מן הצמיחה. ההתפתחות החיובית וההסתגלות המיטיבה יכולים בהחלט לצמוח מתוך הגירושין כאירוע שלילי. איש לא בוחר בגירושים כבחירה ראשונה. אנשים נישאים מך רצון ותקווה להמשיך את חייהם ביחד, אך גם עם התנפצות החלום המשפחתי ניתן עדיין להמשיך בנייה אישית ומשפחתית.