חושך ואור – משבר והתמודדות
היה ראוי לו כי יקריב את גופו ולא יחבל בעולמות עליונים הניזונים מפרי מעלליו. ובמקום זאת, עקב מתנת התשובה שהנחיל השם בעולמו, מומרת הקרבת גופו בהקרבת הקרבן
היה ראוי לו כי יקריב את גופו ולא יחבל בעולמות עליונים הניזונים מפרי מעלליו. ובמקום זאת, עקב מתנת התשובה שהנחיל השם בעולמו, מומרת הקרבת גופו בהקרבת הקרבן
בס"ד שָׁלוֹם וּבְרָכָה אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת חֻקַּת. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. רָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ : "אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים" – (במ"ר) שֶׁשּׂוֹרְפִים אֶת הָאָדָם בְּאֶרֶס שִׁנֵּיהֶם "וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם" – יָבֹא נָחָשׁ שֶׁלָּקָה עַל הוֹצָאַת דִּבָּה וְיִפָּרַע מִמּוֹצִיאֵי דִּבָּה . יָבֹא נָחָשׁ שֶׁכָּל הַמִּינִין נִטְעָמִים לוֹ טַעַם …
מלחמה בה היוצא אליה נסמך על כוחו ועל עוצם ידו הרי שמלחמה כזו שלא זוכרים בשעת היציאה אליה את אלוקים היא מדירה את אלוקים משדה הלחימה.
פרשת פינחס לכל יהודי יש תיקון בפרשתנו התורה משבחת את פינחס שקידש שם שמים, שהשיב את חמתו מעל בני ישראל והרג את איש ישראל שהוא זמרי בן סלוא נשיא שבט השמעוני. שואל רבינו האור החיים הקדוש, מדוע הזכירה התורה את שמו של הנשיא רק בפרשתינו, ואלו בפרשה הקודמת (פרשת בלק) כשהתורה מספרת את החטא עצמו …
ושבת עד ה' אלוקיך. התורה מבטיחה כי כחלק מתהליך השיבה יתקיים בנו "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך…".
בס"ד שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶת הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא בָּחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִפְתֹּחַ בְּפָסוּק "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ".. פַּשְׁטוּת הַפָּסוּק מְדַבֶּרֶת עַל מִלְחָמָה כְּנֶגֶד הָעַמִּים שֶׁסְּבִיבֵנוּ. אַךְ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר זצוק"ל כּוֹתֵב בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה "אוֹר הַחַיִּים " כִּי יֵשׁ כָּאן רֶמֶז לְמִלְחָמָה שֶׁאָדָם מְחֻיָּב …
ביום הכפורים אנחנו קוראים במנחה הפטרת יונה ונשאלת השאלה מדוע דוקא נבחרה הפטרה זו לקרותה בזמן זה?
בס"ד שָׁלוֹם וּבְרָכָה אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: "הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. פֵּרוּשׁ לֹא מִבַּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרֻצִּים אֶל ה', אֶלָּא אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה' וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ' בְּכָל הַגּוֹיִם, אַף עַל פִּי כֵן …