נושאי וורטים: נתינה

התורה מגלה לנו שבריאת העולם מבראשית שהיא ה"מחשבה תחילה" הייתה בעבור ישראל שהם התכלית הסופית ומטרת הבריאה.

בפרשתנו אנו קוראים על נדב ואביהוא. הקב"ה מעניש אותם על הקריבם אש זרה. כי אש אשר "לא ציוה אותם" זו שאינה מותאמת לרצונו של ממוען המתנה או העזרה או הקירבה, הופכת אותה ממתנה לאש זרה.

סיפור היחסים בין לוט ובין אברהם מתואר בספר בראשית, כתוב: (ה) וְגַם-לְלוֹט–הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם: הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. (ו) וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. בהמשך נפרדים לוט ואברהם, זה מזה בעקבות ריב בין הרועים.

על אף שנח עצמו היה צדיק, הוא לא היה ראוי כל כך לשבחים מאחר שלא היה מסוגל, ויש האומרים אפילו לא מוכן, להציל את דורו מאסון המבול.

התורה מספרת לנו על מאורע היסטורי על תכלית בריאת האדם והעולם כלל איננו מובן. אלוקים ברא את העולם על מנת להטיב לברואיו

המשכן ואחריו המקדש הגשמיים הם המקום החיצוני אך בתוכו ובפנימיותו כולו רצוף בנתינת הלב בכוונת מצווה ובאהבה שלמה המכונה בשם "ידבנו ליבו"