הרב מאיר שמעון עשור

Avatar photo

אהבת ה'

מצוות אהבת ה'  אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את האל.  מצווה זו היא אחת משש מצוות תמידיות. המתייחדות בכך שאפשר לקיימן באופן תמידי בכל רגע ורגע. (ספר החינוך) להורדת המאמר בקובץ pdf לחץ כאן >> מקור המצווה   "ואהבת את ה'המקור העיקרי למצוות אהבת ה' הוא ציווי מהתורה כפי שמופיע בספר דברים אלהיך בכל …

אהבת ה' לקריאה »

שער העיגולים

דרוש אדם הקדמון הקדמה אחת כוללת מן האין סוף עד זעיר אנפין. להורדת המאמר בקובץ pdf דע כי תחילת הכל קודם הצימצום היה כל המציאות אור פשוט ונעלם בלתי נתפס ומושג ונקרא אור אין סוף אור המתפשט מעצמותו יתברך אין לו סוף ולא היה שם קודם הצמצום שום חלל ריק מאורו, שהוא מקום מוגבל המאפשר …

שער העיגולים לקריאה »

"קיימו וקבלו היהודים" מתוך אמונה בהשם

תענית אסתר בשונה משאר התעניות אינה רק זכר לאירוע שהיה בעבר, אלא היא חלק מהותי פעיל גם היום, עצם קיומה של התענית כזיכרון נס הפורים לכל עם ישראל, דבר המעורר את שנעשה אז, את תהליכי האמונה שחוו העם באותה תקופה, האירוע חוזר ונשנה לנו בכל שנה עם קיום התענית כזכר לנס ומעוררים מחדש בנו את …

"קיימו וקבלו היהודים" מתוך אמונה בהשם לקריאה »

מצוות האמונה בה'

להורדת המאמר בקובץ pdf לחץ כאן משמעות וגדר האמונה בה' משמעות המושג "אמונה" היא התייחסות רגשית חיובית  בעלת עוצמה, מצד האדם המאמין, למציאות נכספת. מציאות אשר ניתן לחוש את נוכחותה בנפש, ברגש ובעיצוב תפיסת העולם. אולם אין להשיגה בשכל, ובחושיים הגשמיים בהיותנו נבראים.  מוכרת האמרה "במקום שנגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה" פרושו של דבר שהאמונה …

מצוות האמונה בה' לקריאה »

"ולדבקה בו"

להורדת המאמר בקובץ pdf לחץ כאן מקורות, מרכיבים וחשיבות בראי חז"ל בפרק זה נביא מדברי רבותינו על הציווי "ולדבקה בו". חז"ל פרשו באופנים שונים מצווה זו ואעפ"כ קיימת תמימות דעים כי מדובר במצוות "עשה" מהתורה החלה על גברים ונשים כאחד, יש לקיימה בכל זמן אפשרי וביטולה הוא ביטול מצוות עשה. שורש וטעם המצווה נגלה הוא, …

"ולדבקה בו" לקריאה »

אמונת הייחוד

להורדת המאמר בקובץ pdf לחץ כאן באור על הקל"ח פתחי חכמה של הרמח"ל פתחים א-ד מצוות האמונה בייחודו הא-ל אופייה וגדריה כשורש ליהדות  האמונה השורשית ביהדות היא להאמין במציאות הא-ל, שיש בורא לעולם וברצונו הוא מקיימו.  יחוד הא-ל שהוא אחד ואין שני לו: בבריאת העולם ובקיומו, הוא מקיים אותו ומנהג אותו וברצונו  שולט בו באופן …

אמונת הייחוד לקריאה »

ודבקת בו – תכלית המצווה בראי חז"ל

מאמר זה עוסק בהבנת תכלית המצווה "ודבקת בו". לאחר עיון במקורות בדברי חז"ל ראינו כי אין מדובר במצוות "עשה" נוספת מהתורה אלא מדובר במצווה מיוחדת מכל המצוות הכתובות בתורה, היות והיא נשמת כל המצוות והתכלית של כל קיום המצוות והתורה.  מצוות "ודבקת בו" הינה רבת פנים: מצד אחד, היא משקפת את תהליך "העבודה" של האדם …

ודבקת בו – תכלית המצווה בראי חז"ל לקריאה »

חודש שבט – על חג האילנות וצמחי – מרפא.

חודש שבט, הוא האחד-עשר במניין החודשים, זאת כאשר מתחילים למנות מחודש 1ניסן. במקרא הוא נקרא תמיד החודש האחד-עשר, כמו שכתוב: "2ויהי בארבעים שנה 3בעשתי-עשר חודש" וכן עוד כתוב בזכריה4 "ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חודש הוא חודש שבט". שונה מכך הספירה שאנו מונים כיום את השנים (כמו התשפ"א) והחודשים בתוך השנה, הרי שחודש שבט הוא חמישי …

חודש שבט – על חג האילנות וצמחי – מרפא. לקריאה »

ראש חודש כסלו

החודש כסלו נזכר במקרא פעמיים בשמו, פעם אחת בזכריה1 ובפעם השנייה בנחמיה2 . על פי היהדות מזל החודש הוא קשת, על שם הפסוק ביחזקאל3: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם". חודש כסלו הוא זמן הגשמים. בזמן זה, הגשם והשמש מתערבבים והקשת נראית בענן. כמו כן בחודש כסלו, נראית מערכת כוכבים בשמים שנקראת "כסיל" (כיום: אוריון) …

ראש חודש כסלו לקריאה »

חודש אדר וחג הפורים

בס"ד "משנכנס אדר מרבים בשמחה" חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה הקב"ה לעם ישראל. בכל קהילות ישראל בארץ ובעולם, נוהגים לקיים את מצוות החג: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בנוסף נוהגים להתחפש ולשנות את המלבושים לזכר נסי חג …

חודש אדר וחג הפורים לקריאה »

חודש אייר

השם אייר מקורו בשפה הבבלית1. בשפת הקודש נקרא2 "ירח זיו" על שם זיוה של השמש, שבחודש זה בכל זוהרה ועדיין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים וכן על שם הניצנים הרכים הנראים בארץ בחודש זה, שכן תרגום זיו – ניצן. כמו כן הדור שיצאו ממצרים עמדו בחודש זה על זיום שנתרפאו ממומיהם לאחר שנתעדנו בבאר, במן …

חודש אייר לקריאה »

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל

בגמרא קיימת מחלוקת ידועה בין רבי יהושוע לרבי אלעזר ביחס לשאלת זמן בריאת העולם2. לדעת רבי יהושע העולם נברא בחודש ניסן, בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל ואילו לדעת רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. ממחלוקת זו נראה כי ישנה הסכמה לקיומו של קשר בין זמן בריאת העולם לגאולה העתידה. אם …

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל לקריאה »