תענית אסתר ביום יג' אדר חל צום "תענית אסתר" מידי שנה ושנה מאחר ובימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום יג' לחדש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם וגזרו תענית (מדרש תנחומא בראשית אות ג' עמ' ז') שהיו זקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם. וביום צום זה עמדו כולם בתפלה ובתחנונים וה' יתברך אלוקי …
מצוות יום הפורים ימי הפורים הם ימי שמחה כמו שהעיד הכתוב (אסתר ט כב) והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ע"כ. ומלבד מה שמחויבים לקרוא מגילה ביום הפורים למדו רבותינו מפסוק זה שישנם מצוות נוספות שהם סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות …
דיני מחצית השקל שנינו במשנה (מסכת מגילה כט ע"א) ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת ע"כ. על פי דברי רבותינו במשנה יש חובה לקרוא פרשת שקלים, אם חל ראש חודש אדר בשבת קוראים אותו בשבת. ואם חל ראש חדש באמצע השבוע מקדימים לקרוא …
הלכות ט"ו בשבט וברכות יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות שיש כמה הלכות התלויות ביום זה, כגון ערלה ותרומות ומעשרות, ונטע רבעי. אך אינו יום דין על האילנות כגון כמה פירות יוציאו וכו' כמבואר בגמ' (ר"ה טז.) "ובעצרת נידונים על האילן", דהיינו ו' בסיון. ועל כן נוהגים עם ישראל קדושים בליל ט"ו בשבט לאכול …
בה"י שאלה: לרגל טו בשבט, ברור אכילת תאנים מיובשות וטריות תשובה: איסור אכילת תולעים נאמר בתורה- "וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל" – (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"א) איסור שרצים נאמר דווקא בשרץ השורץ על הארץ, ולכן שרץ שנברא בתוך הפרי אין איסור מהתורה לאוכלו כל זמן שלא יצא אל מחוץ …
בה"י ענין טו בשבט מצינו בספרים שטו' בשבט הוא ראש השנה לאילנות, שכל דיני מעשרות וכו' הולכים לפי החנטה של טו' בשבט, ראינו גם ששבועות זה ראש השנה לפירות האילן כמו שראינוו במסרכת ראש השנה בעצרת נידונין על פירות האילן' והנה נהגו ישראל קדושים, שבטו בשבט שזה ראש השנה לאילנות, אוכלים מפירות שהשתבחה בהם …
בס"ד גמר טוב מדריך לקניית ארבעת המינים. יש לקנות ארבעת המינים מאדם נאמן שאין חשש גזל ערלה ושביעית ובפרט השנה . וכן מומלץ לא לקנות מילדים שאינם יכולים להקנות. יש לשלם על ארבעת המינים קודם החג. *אתרוג* חובה לקנות אתרוג שאינו מורכב. (מצריך הכשר על כך כמו על חשש ערלה, טבל ועוד). השנה מחמת סיומה …
דיני הכנה ליום הכיפורים הנה מזהיר הכתוב לענות נפש ביום הכיפורים שהוא עשירי לחודש השביעי דכתיב (ויקרא טז' כט'-לא') "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכו' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו' שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חוקת עולם" ע"כ. ועינוי הנפש הוא הצום כ"כ הרמב"ן (שם). וע"ע בחזקוני (פ"כט). …
שאלה שנשאלנו במסגרת בית ההוראה: אשה שצמה ביום הכיפורים ומטופלת בילדים ובעיצומו של יום אינה חשה בטוב מחמת הצום ונפלה למשכב עקב כאבי ראש וחולשה, או לחלופין יודעת בעצמה שאינה יכולה לצום רק באופן שתישאר בחדר ממוזג שכובה במיטתה כל אותו היום האם רשאי בעלה להישאר עימה כדי לעזור לה עם הילדים על מנת שתוכל …
בס"ד שלום וברכה השבת פרשת וילך נקראת גם שבת שובה (ע"ש הפסוק בהושע יד,ב הפותח את ההפטרה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך "). וכן שבת תשובה ע"ש היותה בעשרת ימי תשובה. במהלך הפרשה קיים פסוק המתייחס ללימוד התורה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת …
בס"ד כוונות התקיעה הכוונות המעכבות: 1. לשם קיום מצוות תקיעת שופר. גזירת הכתוב. (ובחת"ס שהיא העיקר) 2. להוציא את השומעים ידי חובה. הכוונות הפשוטות מהנקרא שופר: 1. שופר "שפרו מעשיכם". 2. תרועה "תעיר ותריע" התעוררות "עורו ישנים משנתכם." 3. ש – שווה בגימטריא "אלקים" מלא )אלף, למד, הי, יוד, מם.( "ופ" בגימטריא "אלקים" )א, ל …
📌 *מקור ודיני מנהג אמירת סליחות לעדות השונות:* ערך : הרב איתיאל כץ *רקע היסטורי:* החל בתקופת הגאונים (לערך בין המאה ה – 7 והמאה – 11) הונהג בכלל ישראל אמירת "סליחות" בעשרת ימי תשובה, הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים בלבד (ראה טור, אורח חיים, תקפא). במספר מקורות נמצא כי אף בחודש אלול …
בית הדפוס 30, ירושלים | 2873* | meir@ynrcollege.org
כל הזכויות שמורות למרכז י.נ.ר ע"ר מספר עמותה: 580458412
