דיני מחצית השקל שנינו במשנה (מסכת מגילה כט ע”א) ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת ע”כ. על פי דברי רבותינו במשנה יש חובה לקרוא פרשת שקלים, אם חל ראש חודש אדר בשבת קוראים אותו בשבת. ואם חל ראש חדש באמצע השבוע מקדימים לקרוא …
הלכות ט”ו בשבט וברכות יום ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות שיש כמה הלכות התלויות ביום זה, כגון ערלה ותרומות ומעשרות, ונטע רבעי. אך אינו יום דין על האילנות כגון כמה פירות יוציאו וכו’ כמבואר בגמ’ (ר”ה טז.) “ובעצרת נידונים על האילן”, דהיינו ו’ בסיון. ועל כן נוהגים עם ישראל קדושים בליל ט”ו בשבט לאכול …
נשאלו בבית ההוראה ‘שערי הלכה ומשפט’ לקראת ימי החנוכה ובכלל האם אפשר להתפלל מתוך פלאפון כדי לא לשכוח הוספות למיניהם שיש בתפילה, או שמא אסור להחזיק דבר בידיו בשעת התפילה מלבד סידור. איתא במסכת ברכות (כג ע”ב) תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ע”כ. ופירש רש”י תפילין וס”ת מפני שטרוד …
מנהג כפרות בערב יום הכיפורים: מנהג נפוץ בכל בית ישראל לערוך “כפרות” בערב יום הכיפורים. בעת עריכת “הכפרות” יש להרהר בתשובה, ולהתפלל לזכות לכפרת עוונות. מקור המנהג: “הכפרות” הינו מנהג עתיק. עדות לקיומו מופיע בתשובות רב ששנא גאון (סורא, המאה ה-7). יש שביססו את מקור המנהג, כזכר למעמד שילוח השעיר לעזאזל על ידי הכהן הגדול …
בס”ד שלום וברכה השבת פרשת וילך נקראת גם שבת שובה (ע”ש הפסוק בהושע יד,ב הפותח את ההפטרה “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך “). וכן שבת תשובה ע”ש היותה בעשרת ימי תשובה. במהלך הפרשה קיים פסוק המתייחס ללימוד התורה: “וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת …
בס”ד כוונות התקיעה הכוונות המעכבות: 1. לשם קיום מצוות תקיעת שופר. גזירת הכתוב. (ובחת”ס שהיא העיקר) 2. להוציא את השומעים ידי חובה. הכוונות הפשוטות מהנקרא שופר: 1. שופר “שפרו מעשיכם”. 2. תרועה “תעיר ותריע” התעוררות “עורו ישנים משנתכם.” 3. ש – שווה בגימטריא “אלקים” מלא )אלף, למד, הי, יוד, מם.( “ופ” בגימטריא “אלקים” )א, ל …
📌 *מקור ודיני מנהג אמירת סליחות לעדות השונות:* ערך : הרב איתיאל כץ *רקע היסטורי:* החל בתקופת הגאונים (לערך בין המאה ה – 7 והמאה – 11) הונהג בכלל ישראל אמירת “סליחות” בעשרת ימי תשובה, הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים בלבד (ראה טור, אורח חיים, תקפא). במספר מקורות נמצא כי אף בחודש אלול …
תענית אסתר בשונה משאר התעניות אינה רק זכר לאירוע שהיה בעבר, אלא היא חלק מהותי פעיל גם היום, עצם קיומה של התענית כזיכרון נס הפורים לכל עם ישראל, דבר המעורר את שנעשה אז, את תהליכי האמונה שחוו העם באותה תקופה, האירוע חוזר ונשנה לנו בכל שנה עם קיום התענית כזכר לנס ומעוררים מחדש בנו את …
חודש שבט, הוא האחד-עשר במניין החודשים, זאת כאשר מתחילים למנות מחודש 1ניסן. במקרא הוא נקרא תמיד החודש האחד-עשר, כמו שכתוב: “2ויהי בארבעים שנה 3בעשתי-עשר חודש” וכן עוד כתוב בזכריה4 “ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חודש הוא חודש שבט”. שונה מכך הספירה שאנו מונים כיום את השנים (כמו התשפ”א) והחודשים בתוך השנה, הרי שחודש שבט הוא חמישי …
החודש כסלו נזכר במקרא פעמיים בשמו, פעם אחת בזכריה1 ובפעם השנייה בנחמיה2 . על פי היהדות מזל החודש הוא קשת, על שם הפסוק ביחזקאל3: “כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם”. חודש כסלו הוא זמן הגשמים. בזמן זה, הגשם והשמש מתערבבים והקשת נראית בענן. כמו כן בחודש כסלו, נראית מערכת כוכבים בשמים שנקראת “כסיל” (כיום: אוריון) …
בס”ד “משנכנס אדר מרבים בשמחה” חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה הקב”ה לעם ישראל. בכל קהילות ישראל בארץ ובעולם, נוהגים לקיים את מצוות החג: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בנוסף נוהגים להתחפש ולשנות את המלבושים לזכר נסי חג …
השם אייר מקורו בשפה הבבלית1. בשפת הקודש נקרא2 “ירח זיו” על שם זיוה של השמש, שבחודש זה בכל זוהרה ועדיין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים וכן על שם הניצנים הרכים הנראים בארץ בחודש זה, שכן תרגום זיו – ניצן. כמו כן הדור שיצאו ממצרים עמדו בחודש זה על זיום שנתרפאו ממומיהם לאחר שנתעדנו בבאר, במן …
בית הדפוס 30, ירושלים | 2873* | meir@ynrcollege.org
כל הזכויות שמורות למרכז י.נ.ר ע”ר מספר עמותה: 580458412
