חגים וראש חודש

הלכות טו בשבט

הלכות ט"ו בשבט וברכות יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות שיש כמה הלכות התלויות ביום זה, כגון ערלה ותרומות ומעשרות, ונטע רבעי. אך אינו יום דין על האילנות כגון כמה פירות יוציאו וכו' כמבואר בגמ' (ר"ה טז.) "ובעצרת נידונים על האילן", דהיינו ו' בסיון. ועל כן נוהגים עם ישראל קדושים בליל ט"ו בשבט לאכול …

הלכות טו בשבט לקריאה »

האם מותר להתפלל דרך מכשיר הטלפון

נשאלו בבית ההוראה 'שערי הלכה ומשפט' לקראת ימי החנוכה ובכלל האם אפשר להתפלל מתוך פלאפון כדי לא לשכוח הוספות למיניהם שיש בתפילה, או שמא אסור להחזיק דבר בידיו בשעת התפילה מלבד סידור. איתא במסכת ברכות (כג ע"ב) תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ע"כ. ופירש רש"י תפילין וס"ת מפני שטרוד …

האם מותר להתפלל דרך מכשיר הטלפון לקריאה »

כפרות

מנהג כפרות בערב יום הכיפורים: מנהג נפוץ בכל בית ישראל לערוך "כפרות" בערב יום הכיפורים. בעת עריכת "הכפרות" יש להרהר בתשובה, ולהתפלל לזכות לכפרת עוונות. מקור המנהג: "הכפרות" הינו מנהג עתיק. עדות לקיומו מופיע בתשובות רב ששנא גאון (סורא, המאה ה-7). יש שביססו את מקור המנהג, כזכר למעמד שילוח השעיר לעזאזל על ידי הכהן הגדול …

כפרות לקריאה »

פרשת וילך החינוך בראי הפרשה

בס"ד שלום וברכה השבת פרשת וילך נקראת גם שבת שובה (ע"ש הפסוק בהושע יד,ב הפותח את ההפטרה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך "). וכן שבת תשובה ע"ש היותה בעשרת ימי תשובה. במהלך הפרשה קיים פסוק המתייחס ללימוד התורה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת …

פרשת וילך החינוך בראי הפרשה לקריאה »

קובץ הכנה לבעל תוקע

בס"ד כוונות התקיעה הכוונות המעכבות: 1. לשם קיום מצוות תקיעת שופר. גזירת הכתוב. (ובחת"ס שהיא העיקר) 2. להוציא את השומעים ידי חובה. הכוונות הפשוטות מהנקרא שופר: 1. שופר "שפרו מעשיכם". 2. תרועה "תעיר ותריע" התעוררות "עורו ישנים משנתכם." 3. ש – שווה בגימטריא "אלקים" מלא )אלף, למד, הי, יוד, מם.( "ופ" בגימטריא "אלקים" )א, ל …

קובץ הכנה לבעל תוקע לקריאה »

הסליחות מקורם ודיניהם

📌 *מקור ודיני מנהג אמירת סליחות לעדות השונות:* ערך : הרב איתיאל כץ   *רקע היסטורי:* החל בתקופת הגאונים (לערך בין המאה ה – 7 והמאה – 11) הונהג בכלל ישראל אמירת "סליחות" בעשרת ימי תשובה, הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים בלבד (ראה טור, אורח חיים, תקפא). במספר מקורות נמצא כי אף בחודש אלול …

הסליחות מקורם ודיניהם לקריאה »

"קיימו וקבלו היהודים" מתוך אמונה בהשם

תענית אסתר בשונה משאר התעניות אינה רק זכר לאירוע שהיה בעבר, אלא היא חלק מהותי פעיל גם היום, עצם קיומה של התענית כזיכרון נס הפורים לכל עם ישראל, דבר המעורר את שנעשה אז, את תהליכי האמונה שחוו העם באותה תקופה, האירוע חוזר ונשנה לנו בכל שנה עם קיום התענית כזכר לנס ומעוררים מחדש בנו את …

"קיימו וקבלו היהודים" מתוך אמונה בהשם לקריאה »

חודש שבט – על חג האילנות וצמחי – מרפא.

חודש שבט, הוא האחד-עשר במניין החודשים, זאת כאשר מתחילים למנות מחודש 1ניסן. במקרא הוא נקרא תמיד החודש האחד-עשר, כמו שכתוב: "2ויהי בארבעים שנה 3בעשתי-עשר חודש" וכן עוד כתוב בזכריה4 "ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חודש הוא חודש שבט". שונה מכך הספירה שאנו מונים כיום את השנים (כמו התשפ"א) והחודשים בתוך השנה, הרי שחודש שבט הוא חמישי …

חודש שבט – על חג האילנות וצמחי – מרפא. לקריאה »

ראש חודש כסלו

החודש כסלו נזכר במקרא פעמיים בשמו, פעם אחת בזכריה1 ובפעם השנייה בנחמיה2 . על פי היהדות מזל החודש הוא קשת, על שם הפסוק ביחזקאל3: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם". חודש כסלו הוא זמן הגשמים. בזמן זה, הגשם והשמש מתערבבים והקשת נראית בענן. כמו כן בחודש כסלו, נראית מערכת כוכבים בשמים שנקראת "כסיל" (כיום: אוריון) …

ראש חודש כסלו לקריאה »

חודש אדר וחג הפורים

בס"ד "משנכנס אדר מרבים בשמחה" חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה הקב"ה לעם ישראל. בכל קהילות ישראל בארץ ובעולם, נוהגים לקיים את מצוות החג: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בנוסף נוהגים להתחפש ולשנות את המלבושים לזכר נסי חג …

חודש אדר וחג הפורים לקריאה »

חודש אייר

השם אייר מקורו בשפה הבבלית1. בשפת הקודש נקרא2 "ירח זיו" על שם זיוה של השמש, שבחודש זה בכל זוהרה ועדיין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים וכן על שם הניצנים הרכים הנראים בארץ בחודש זה, שכן תרגום זיו – ניצן. כמו כן הדור שיצאו ממצרים עמדו בחודש זה על זיום שנתרפאו ממומיהם לאחר שנתעדנו בבאר, במן …

חודש אייר לקריאה »

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל

בגמרא קיימת מחלוקת ידועה בין רבי יהושוע לרבי אלעזר ביחס לשאלת זמן בריאת העולם2. לדעת רבי יהושע העולם נברא בחודש ניסן, בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל ואילו לדעת רבי אליעזר, העולם נברא בחודש תשרי, בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. ממחלוקת זו נראה כי ישנה הסכמה לקיומו של קשר בין זמן בריאת העולם לגאולה העתידה. אם …

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל לקריאה »